הלכתי היום באחת מהשכונות שבהם גדלתי.
הכל חדש, הכל שונה, לא כמו שהכרתי.
"אני זוכר שהיה פה פעם שדה ירוק" אמרתי לאחותי הקטנה
"עכשיו בניין רב קומות, שדה הסביונים היה כלא היה".

ופה גרנו, את לא זוכרת, היית תינוקת, היית קטנה,
ממש כמו שהיתה השכונה.
פה היה הבית של דניאל, הוא באמת היה חבר.
הבניין עוד עומד, אבל דניאל לא גר כאן יותר.

גם לבית הספר הוסיפו אגף
פעם הוא היה קטן וכיף,
היה מזל לכל מי שעף
וגם לי שמכאן הרמתי כנף.

היה טוב בשכונה הישנה,
אבל הגיע הזמן לחזור הביתה, להווה, כי גדלתי בשנה.