הצעקה נסקה מן הרחוב, גברה על מחסום התריס והחלון ומשם ניתזה
בזוית חדה וחדרה מבעד לשמיכה " גברת מגדה גברת מגדה "
" הלוא הוא לא יפסיק עד שתצאי אליו " אנג'ל הישקה את העציצים
שלו כל בוקר בשש ועשרים היתה נשמעת החריקה המוכרת של התריס
הנפתח ואנג'ל היה יוצא אל המרפסת ובידו המשפך החלוד " הוא
בגילי ומשתין יותר טוב ממני " אמר כשהשליך לפני שנה לחצר את
משפך הפלסטיק שקנה לו בנו ליום ההולדת
גנדל מחלק את הדואר בשכונה ושמיעתו חדה כשהיתה " שמעתי
אותך אנג'ל שמעתי אותך גיבור גדול ? שלושים ושבע שנים אני מביא
לך את הדואר ופתאום אני 'הוא ' 'בשבילך?
חתיכת " את התוספת הבליע משגילה את מגדה נשענת אל מעקה
מרפסת הקומה השנייה
" בוקר טוב לך גברת מגדה ושבת שלום שתהיה לך " בידו מעטפה
לבנה מאורכת " מאמריקה כתבו את הכתובת של האח שלך שאול והוא
ביקש לתת לך אני שם לך בתיבה " הוא מישש את המעטפה " זה מרגיש
לי כמו הזמנה לחתונה או לבר מצוה אמריקה "
היא היתה בכיתה ב' כשאליהו הגיע המורה קרא אותו אליו "
ילדים, אני רוצה שתכירו חבר חדש שהצטרף אלינו השנה זה אליהו
מנסורי אני מקווה שתקבלו אותו יפה ותעזרו לו להתאקלם בבית הספר
"
דליה ניגשה אליה בהפסקת האוכל " את יודעת מגדה החדש הזה
מנסורי הם באו הנה מנתניה אין לו אבא ואימא שלו זונה "
לא עלה כלל בדעתה של מגדה להתוודות על בורותה ולשאול את דליה
לפרוש המלה האחרונה
" אז מה ? להורים שלי יש מכולת "
לא הבינה מה טעם ראתה דליה לרוץ לחצר ולמה כולם הסתכלו
עליה בשעור וגיחכו.
מיד לאחר שסיימה לשתות את החלב בארוחת הערב הביכה את אביה
כשהתעקשה לדעת את הפרוש המדויק למלה.
אליהו לימד את מגדה לשחק בחמש אבנים מתחת למדרגות הבית היחיד
בן שלוש קומות בשכונה . מדי כמה דקות קם , ניגש אל דלת
הכניסה והסתכל החוצה.
" מישהו צריך לבוא ?" שאלה.
" רובן אמר שיבוא ...אולי... אם הוא לא יצטרך ללכת לסבא שלו
" ענה " באמת לא חשוב. בואי נשחק "
רק כשהיה ברביעי סיפרה לו שרובן שיקר מפני שהסבא היחיד שנותר
לו גר בצרפת.
אליהו איבד את התור " אז מה ? בכלל לא איכפת לי ממנו "
תגיד , מדוע כולם קוראים לך 'סקונדה' ? זה הרי בכלל לא
השם שלך " הוא משך בכתפיו הדקות " מאיפה לי לדעת ?'"
שאול אחיה למד לבר מצווה אצל הרב נאות להסביר " זה מפני
שאימא שלו קוראת לו " בוא הביתה בסקונדה הזאתי . " אני לא רוצה
שתשחקי אתו. " הוסיף " אף אחד לא מדבר אתו וגם את לא. ככה
אולי הם יעברו מכאן "
היא הקיפה בזרועה הלבנה את עמוד החשמל והסתובבה סביבו פעמיים
" אף אחד לא יגיד לי מה לעשות. אפילו לא אתה "
הפתק נפל ליד רגלה השמאלית היא חיכתה שהמורה יפנה את גבו
לכיתה ורק אז התכופפה והרימה אותו " זה לא בשבילך " לחשה ריקי
שישבה מאחוריה
" תעבירי לדינה זה בקשר למסיבה אצל רותי היום "
בהפסקה ניגשה אל רותי " אני לא יודעת אם אני יכולה לבוא
למסיבה היום יש לי שיעור בכינור "
" אימא שלי בכלל לא מרשה שתבואי אלינו בגלל שאת חברה של '
סקונדה ' "
שאול בא לקחת אותה מהשיעור בכינור כשסיפרה לו אמר שהוא בכלל
לא מתפלא " איך ש 'סקונדה' בא לשכונה לפני שנה ידעת שאף אחד לא
רוצה אותו. אבל את צריכה להידבק אליו כמו קרציה. אתמול
כשחזרתי מהרב שמעתי איך אמרת לו שישקו לו בתחת ושהוא לא צריך
אותם ושאת יכולה לעזור לו בשיעורים ." הוא טפח קלות על כתפה
" אז בטח שאין לך חברות "
" אף אחד לא יגיד לי עם מי להיות חבר " מגדה עצרה ונופפה
בתיק הכינור שבידה " אפילו אם אימא שלו זונה הוא לא אשם "
שאול הניח את כף ידו על פיה " השתגעת ? מה את צועקת ?"
אליהו היה זה שהוביל אותה אחריו אל גג הבניין " משם אפשר
לראות את כל השכונה אתמול ראיתי את שמעון מביא הנה את אסתר
והדלת היתה פתוחה. " היד שלו נסכה בה בטחון אף שהיה מבוגר
ממנה רק בשנה אחת. אלא שהדלת היתה נעולה ומגדה נאלצה להסתפק
בפיסה של רקיע שניגלה לשניות ספורות מבעד לחור המנעול וגם זה
בינות לשרוול חולצה כחולה שהתנופף ברוח הקיץ . " אני הבאתי
אותך לפה אז עכשיו תזוזי ותני גם לי " אליהו רכן מאחוריה היא
נסוגה על ארבע והסוליה של הסנדל שלה נתקלה בכף ידו הוא התקרב
שערו הבלונדי סכך על מצחו והוא הפשילו לאחור הצמיד עינו אל
החור " טוב לא חשוב " אמר " מחר אני ייקח משמעון את המפתח
"
אבל שמעון אמר שאין לו מפתח
אף שציפתה לבואו של אליהו הקדים שאול את פניו כשפתח את
הדלת.
" מגדה לא בבית " שמעה אותו " היא הלכה לחברה "
ניכר היה בקולו של אליהו שהוא נבוך " אבל היא אמרה שאני
יכול... "
היא נדחקה לפני שאול והתייצבה בפתח " פתי מאמין לכל דבר/
לחתול ולעכבר. סדרתי אותך. בוא. תיכנס ".
שאול תפס אותה כשעמדה על הכיסא במטבח והוציאה ביסקוויט
מקופסאת הפח.
" זה בשבילו ?" שאל והיטה את ראשו לאחור.
"כן. ושתדע לך שיש לו שם 'אליהו' " ענתה.
" שלא תביאי הנה יותר את 'סקונדה' אימא לא מרשה." אמר לה.
" אבל הוא החבר הכי טוב שלי. " ענתה ופרצה בבכי. הקופסא
נשמטה לרצפה ותוכנה התפזר
לזכותה של אמה ייזקף שלא גירשה את אליהו עם שובה הביתה אלא
המתינה לצאתו מגדה ישבה לידה במטבח " אני רוצה שתדעי שיודית
לא באה אליך יותר בגללו אם את מתעקשת להיות חברה שלו אז
תשחקי אתו בחוץ. אצלי בבית אני לא רוצה לראות יותר את הבן של
הזונה הזו, שמעת ?"
" אתם כולכם שקרנים אימא שלי עובדת כל הלילה במאפיה ובגלל
שהיא יודעת אנגלית אז ביום היא נוסעת עם תיירים לכל מיני
מקומות '. " אליהו שיחק בחמשת אבני החצץ . אחת התגלגלה אל
מתחת למדרגות והוא זחל להוציא אותה.
" תיזהר שם אליהו " צעקה אחריו " שאול אומר שיש שם עכבישים
"
הוא חזר אליה ובידו האבן. " תגידי עוד פעם את השם שלי . אני
רוצה לראות איך את עושה את זה " מבטו ננעץ בשפתיה.
" אתה לא נורמלי " צחקה. עיניו הפחידו אותה קצת " נו. טוב.
'סקונדה' "
" לא את זה. " התעקש "את השם על באמת " את האבנים השליך
בכעס אל על . אחת מהן נחתה על ברכה והותירה סימן אדום. היא
שפשפה את המקום ומלמלה " אליהו "
אביה לקח את שאול לרופא בפתח תקווה , אימא נסעה לסבתא בראשון
ומגדה הביאה את אליהו אליהם הביתה " נלך מפה זה יותר מהר "
אמרה לו כשהלכו בשביל שבין חצרות הבתים אלא שנשכחה ממנה דורה.
מאז שנעלמו כמה עגבניות מהערוגה שלה היתה זו נחה על כיסא נוח
בגינת הבית ומקל בהישג יד . " אני רואיתי אותך מגדה. יותר טוב
תלכי לעזור לאימא שלך ולא תסתובבי עם הבן של השרמוטה הזאת ,
מדלין. "
" באמת נזכרתי שאני צריך ללכת לטברסקי הסנדלר " אליהו ניסה
לשוב על עקבותיו.
מגדה נעצה מבט מרושע בדורה וגררה אותו אחריה " אתה בא אלי
להתכונן לבחינה " קבעה נחרצות
לא רצה להביך אותה ועיכב צאתו מביתה עד שהחשיך ליוותה אותו
לדלת
" אתה יודע מצויין את החומר אז אל תדאג "
אליהו חייך " את תראי שהיא לא תתן לי לעבור "
הוא צדק
שאול עמד על יד הדלת " רק רגע לאן את חושבת שאת הולכת בשבת
בבוקר בשעה שמונה?"
מגדה שמעה שאם משלבים אצבעות מאחורי הגב זה לא נחשב לשקר "
אני הולכת לרינה הכלבה שלה המליטה שבעה גורים אולי אמא תרשה
לנו לקחת אחד ?"
" את לא נורמלית גם ככה יש לאימא מספיק עבודה שלא תחזרי מאוחר
"
לפני שסגר מאחוריה את הדלת עוד הספיקה לשמוע את אמא מקנחת את
האף
האשה קרבה אליה " אני מדלין אמא של אליהו יפה שבאת לבר מצוה
שלו" היא הושיטה יד
" יש לך מזל תוכלי לאכול את כל הסוכריות שאני אזרוק בעצמך "
הסיטה קלות את הווילון בעזרת הנשים "תסתכלי איך הוא עומד על יד
המורה שלו מסכן שלי קניתי לו הכל חדש אפילו גרביים " היא דחקה
קלות במגדה " תלכי , שיראה אותך הוא לא סיפר לאף אחד על הבר
מצווה רק לך ידע שתבואי "
הם נשענו אל המעקה רווח בן שתי אצבעות בין מרפקים " אדום לך
בסנטר " אמר אליהו
" בטח מזה שנשענת עם היד"
" אז אתה עוזב , מה ?" שאלה בפעם הרביעית מאז עלו לגג של
הבית היחיד בן שלוש קומות בשכונה
הוא תלש שבר של סיד מהקיר ומולל אותה בידו " זה בגלל שהחבר
החדש של אמא שלי יש לו דירה בחיפה הוא אמר שיקנה לנו אוטו חדש
ונוכל לנסוע לטייל בכל שבת אבל לא לפה אף פעם אני לא יבוא הנה
" הוא קפץ אגרופים והטיח אותם במשטח הלבן " הדוד של אימא שלי
שיש לו מסעדה אומר שהשכונה הזאת היא כמו טוחנת של בשר. מי
שלא עוזב מסתובב בטוחנת עד שיוצא מהצד השני מרוסק ואז הוא טוב
רק בשביל קציצות. אז את יודעת מה ? אני לא יהיה קציצה כל
החיים שלי. "
מגדה ניתרה והתיישבה על המעקה " בינתיים אתה טוחן מלים. אם
אתה רוצה תעזוב ותראה אם בכלל איכפת לי " היא רכנה
והתבוננה בתנועת המכוניות ליד הבית " אם אני אקפוץ למטה אז אתה
תבכה כמו שרוברט טיילור בכה עכשיו בסרט עם ויויאן לי "
הוא לפת את קרסוליה הדקות ומשך אותה אליו ": שלא תעיזי
להגיד ככה אף פעם " גב חולצתה נתפס במסמר חלוד שעל הקיר ונקרע
בחריקה פיסה צרה וארוכה כאצבע של אריג לבן נותרה תלויה על
המסמר
" תראה מה עשית לחולצה החגיגית שאני צריכה ללבוש למסיבת הסיום
בבית הספר אמא תהרוג אותי " סוף סוף ניתן דרור לדמעות
שנולדו בעיניה הירוקות של מגדה לפני כמה דקות
אליהו אחז בפיסת הבד בשתי אצבעות והסירה מעל המסמר " אימא שלי
יכולה לתקן אבל קודם תסתובבי שנראה אם לא יורד לך דם "
" אני לא רוצה לראות אותך יותר אף פעם ולא איכפת לי ממך אפילו
אם תגור ב טימבקטו " היא שעטה אל עבר דלת הגג
בבוקר בו נסע מצאה עצמה עומדת בפינת הרחוב
טנדר כחול עמוס בחפצים חלף על פניה ומיד אחריו מכונית שחורה
אימא שלו ישבה ליד אדם רזה ממושקף עם קרחת ומאחוריה אליהו
טיפות של מים דלוחים ניתזו מהגלגלים ונחתו על הנעלים של מגדה
שלושה חודשים לאחר מכן עצר אותה שמעון השמש של בית הספר " זה
בשבילך מצאתי את זה מתחת למדרגות של הבית הגבוה קצת נרטב "
התנצל כשהגיש לה את הפתק המקופל לארבעה
" מגדה ,אני מבקש סליחה על החולצה שקרעתי לך בחופש אני יעבוד
אצל החבר של אימא שלי ואני ישלח לך כסף בשביל חדשה אני רוצה
שתבואי לבקר אותי בחיפה אני אף פעם לא אשכח אותך . החבר שלך
לתמיד אליהו ( סקונדה ) "
הכסף שלא הגיע כנראה היה עסוק
עתה ישבה ליד שולחן האוכל ולפניה המעטפה
" אולי תסבירי לי איך זה בן אדם שלא ראית ארבעים שנה פתאום
שולח לך הזמנה לחתונה של הבת שלו בנתניה ככה סתם בלי הסבר ואת
יודעת שבניו יורק כמעט לקחו ממנו את הרשיון של עורך דין בגלל
כל מיני עסקות של מניות בעצם מה הם כבר רצו מבן של זונה ?
שיהיה רב ? כשהכרתי אותך סיפרו לי על שניכם מתחת למדרגות של
הבית עם השלוש קומות אני כבר יכול לתאר לי מה הלך שם "
ההתרגזות לא מנעה בעד עמיקם מלהמשיך ולגמוע מהמרק תוך כדי
דיבור
" איזה ראש מלוכלך יש לך מה אתה יודע, מה ? אתה לא יודע
כלום " התפרצה מגדה היא הלמה באגרוף על השולחן וסלסלת הלחם
נטתה אל צידה
" על מה אתה בכלל מדבר על שני ילדים קטנים לא היה לו אף חבר
אם לא אני מי אתה בכלל שלא תרשה לי ללכת לחתונה "
"אם את חושבת שזה שאת אשתי מרשה לך להגיד לי מה אני יכול
לעשות אז יש לך טעות אני אומר לך שאת לא הולכת לשום חתונה
בשום מקום את שומעת מגדה ? הוא אותו הדבר כמו האימא שלו "
שלוש טיפות מרק שהשתהו לזמן מה על סנטרו של עמיקם צנחו בזו
אחר זו על העיתון הוא דחה מעליו את הצלחת " עכשיו תראי מה
עשית ? אני בא הביתה רעב והלך התיאבון והכל בגלל הבן זונה הזה
"
לרגע התפלאה על שמיכה נחלץ לעזרתה " מה אתה רוצה ממנה, מה ?
שתלך אליו בטח חשבה עליו כל השנים ואולי אפילו טלפנה אליו כשלא
ידענו בכלל מי צריך אותה פה ? תסתכל איך הבית נראה באחרים
היא מטפלת אבל כאן " הוא ניגש אל החלון ופתח אותו לרווחה "
אבא של נעמי סיפר לה שאת היית מתחבאה עם 'סקונדה' מתחת
למדרגות של הבית שם בשכונה אז תדעי שבעוד שבועיים הבית הזה
כבר לא יהיה מפני שהקבלן שאני עובד אצלו הורס את כל הרחוב "
בזה הרגע חוותה חלקו של אומלל המתברך ב 'אין ' יותר מאשר
ב ' יש ' " כמה טוב שלא ילדתי עוד ילדים " הרהרה
עמיקם קם הוא התנשא מעליה " רק לפני כמה זמן חזר דורון
מלאס וגאס ופגש אותו שם"
" ולמה אתה לא מזכיר שלאליהו מנסורי יש את המשרד הכי גדול
בניו יורק של עורכי דין ? למה ? מפני שזה לא נוח ?" ארבעים
ושלוש שנה חלפו והיא עדיין יוצאת להגנתו. " ואל תנפנף לי עם
דורון וינטר שמענו עליו ועל עסקי הבשר שלו אתה בכלל לא הכרת את
אליהו ואתה לא יכול לתאר לעצמך מה השכונה הזאת עשתה לו לפחות
הוא ברח ממנה בזמן ולא נהיה קציצה " היא נטלה את המעטפה
מעם השולחן
" מה זה שאמרת על קציצה ? "
" לא חשוב. אני הולכת למטבח. להביא לך משהו ?'
" חבל לבזבז מלים על האפס הזה אני הולך לראות חדשות אז תעשי
לי קפה . מיכה אתה בא ?"
בשירותים שבה והוציאה את ההזמנה מהמעטפה.
רק עתה הבחינה ששינה את שמו ל 'מנצור ' " מה לי ולו " הרהרה
"אפילו יעבור לידי ברחוב לא אזהה אותו מי אמר שאני בכלל צריכה
לבוא לחתונה של הבת שלו בנתניה אני לא חייבת לו שום דבר "
הכי טוב להתעלם מההזמנה ואז בטח אין כל סיכוי שאראה אותו עוד
פעם
לפני שיצאה מהבית הניח עמיקם יד שעירה על זרועה " מג , את לא
מתכוננת לנסוע היום לחתונה נכון ?" הוא סקר בחשדנות את התיק
שנשאה על ידה " מה יש לך שם ?'
מגדה צחקה וליטפה את ראשו " אל תגיד שאתה לא זוכר שאני
בתורנות לילה וכמו בכל פעם אני לוקחת בגדים להחלפה "
מבית החולים טילפנה אל אורה " תעשי טובה ותחליפי אותי
בתורנות הערב אני חייבת לצאת "
תיארה לעצמה שאורה תהיה חשדנית " לקח לך יותר מדי שנים
להתחיל לבגוד בעמיקם "
ד"ר ברגר עמד בפתח וסימן לה בידו " את תהיי הראשונה לדעת אני
מוכרחה לרוץ עכשיו
ביי "" בוודאי שאני זוכר אותך " צהל לקראתה סגן מנהל הסניף "
גברת ארקדו שבי שבי בבקשה מה הבנק יכול לעשות בשבילך ?"
היא יצאה ובתיקה שלוש מאות שקל
"אני אומרת לך מגדה שאת תעשי להם בעיות בחתונה. הם לא ידעו
מי הכלה . " יעל פיזזה סביבה במרץ רב. בפעם האחורנה שמגדה
ביקרה אצלה היה לפני חמש שנים כשמיכה גמר את שירות הקבע.
מגדה התבוננה במראה " את בטוחה שלא הגזמת ? ככה עם התלתלים
בכל הצדדים וכמה גם על המצח . "
"זה עכשיו מודרני. והצבע? נו תגידי . איך הצבע יצא ? משהו "
יעל הרטיבה את אצבעה והחליקה על תלתל שאיים להתיישר.
המוכרת בחנות המתנות מכרה לה פסל של נמר מברונזה " הנה רק
אתמול מכרתי חמישה פסלים זה מה שהולך היום בחתונות את הולכת על
בטוח ועוד בהנחה רק מאה וחמישים שקלים את כרטיס הברכה את
מקבלת מאתנו מתנה "
פקיד הקבלה במלון טילטל אותה " גברת מה את עושה . כאן לא
מקום לישון. תלכי הביתה " את הסל ואריזת המתנה עזבה על הכורסא
הירוקה ומיהרה אחריו. " אני פה רק בשביל החתונה של הבת של
מנסורי אמרת שאולי תתן לי חדר לשעתיים אני צריכה רק בשביל
לנוח על הכסא ולהחליף בגדים לא אגע במיטה ואפילו לא אעשה
אמבטיה רק מקלחת. תראה הבאתי מגבת הנה " דחפה לכפו חמישים
שקל " זה בשבילך אף אחד לא ידע
" חכי. אני תיכף חוזר " שב כעבור דקה והגניב לידה מפתח "
חדר קומה שניה ותזכרי רק שעתיים "
הצטרפה אל שתי חדרניות שהמתינו למעלית.
"אני לשמונה . המנצור הזה מסוויטה שמונים וחמש באמת חושב את
עצמו למשהו משהו חושב שמותר לו הכל " אמרה האחת היא הכתה
במטלית שבידה על העציץ שלידה על מנת לתת תוקף לדבריה אוגדה של
גרגירי אבק שייטה ליד החץ המואר שבלוח המכוונים " הבוקר החזיר
את הביצה מפני שהזמין אותה שתים וחצי דקות והיא היתה שתים ורבע
דקות "
השנייה היתה גבוהה במעט מחברתה ורזה אפה הזכיר למגדה את זה של
האימא החורגת של סינדרלה היא שלפה את המסטיק מפיה ולשה אותו
בין אצבעותיה " את יודעת מה ? זה הבת שלו מתחתנת כאן היום .
ותשמעי משהו ויקטור
יולין , זה המלצר מהארועים, איך שמנצור בא מהכניסה לפני שתי
ימים ויקטור מסתכל ואומר לי " רוזינה את תראי שזה לא ישאיר
לנו בחתונה אפילו טיפ של עשר שקל תשמעי מה אני אומר "
מגדה עזבה אותן מלהגות בקומה השנייה
לאחר שהתקלחה וניגבה את האמבטיה במגבת הרטובה לבשה את החלוק
שהביאה עמה .את החולצה והחצאית שהסירה תלתה על קולב נפרד מזה
של החליפה.
" חצי שעה אני בטח יכולה לנוח " ישבה על הכורסא רגליה פרושות
לפנים.
רעש שנשמע מהמסדרון הקפיץ אותה . מתוך שהיתה מנומנמת לא נתנה
דעתה על אריזת נמר הברונזה ליד המיטה ונתקלה בה. כאב חד פילח
את בוהן רגל שמאל והיא נאנקה. " רק זה היה חסר לי עכשיו. לשבור
את האצבע " היא בחנה את הבוהן לאור מנורת הלילה שעל הארונית.
אדמומית קלה נראתה מתחת לציפורן.
" קרח . מיד קרח. אחרת לא אוכל לנעול נעל . אבל איפה מוצאים
קרח במלון ?" נזכרה באותה חדרנית שאמרה לחברתה כי היא עולה
לקומה השמינית
נשמה לרווחה כשיצאה מהמעלית וראתה את עגלת השירות במסדרון
החדרנית הבחינה בה רק לאחר שסיימה להחליק על הסדין במיטה
הזוגית " אני צריכה קרח בשביל לשים על האצבע של הרגל "
להדגשת דבריה הושיטה את כוס הזכוכית שהביאה עמה
" ימינה עד הסוף איפה שכתוב על הדלת 'קרח' " המענה הקצר ותנועת
הראש החדה הבהירו למגדה שבת שיחתה רואה פחיתות כבוד במעמדה
להדריך אשה במצוקה
חמש קוביות הקרח שמילאו את הכוס לא השביעו את צרכיה של מגדה
והיא גמרה אומר להשתמש במגבת ככלי קיבול זמני להשלמת החסר
עגלת השירות עמדה ללא השגחה ומגדה נאלצה להזיזה מהקיר על מנת
לברור לה מגבת לבנה מתוך הערימה
" כמה זמן צריך עוד לחכות ?" הרעים הקול מאחוריה " כבר אחרי
חמש והסוויטה עוד לא מסודרת אז תזיזי את התחת שלך ותכנסי
"
המסדרון היה ריק היא הסתובבה " אל מי אתה מדבר ?" שאלה את
הגבר שעמד בפתח החדר הוא היה כבן ששים , נמוך קומה, מקריח
ולבש מכנסים ירוקים קצרים ומעליהם חולצת טי אדומה שללא ספק
חוותה ימים רזים יותר על גוף בעליה האפר שעל הסיגר איים
לצנוח על השטיח
הוא לא הסתפק בתנועת יד חד כיוונית שהבהירה את דבריו " את רואה
כאן עוד מישהו שאני יכול לדבר אליו שיט איזה חדרניות לוקחים
היום לעבודה עצלניות מטומטמות וחרשות אז אולי ככה תביני יותר
טוב " הוא אחז בידה וגרר אותה אחריו אל החדר " יש לי עוד מעט
חתונה של הבת אז תתחילי לנקות שמה " הוא דחףהדף אותה אל עבר
מה שנראה לה כחדר אמבטיה
" אבל אני אני לא מה פתאום ?' אלו היו המלים שמגדה הצליחה
להוציא מפיה בטרם קטע אותה חריפות " כן אני כבר יודע מה תגידי
שזה לא האזור שלך ואת לא בקומה הנכונה אבל כל זה אותי לא מענין
עוזבים לכמה שנים ותראה מה קורה לפרסונל בשרותים שבמדינה
הזאת "
את המשפט האחרון כיוון אל עבר גבר שישב על כורסא מרווחת באמצע
החדר ליד שולחן עץ רחב ועליו שתי כוסיות, בקבוק וטייפ
" אלי , יש לי עוד שתים שלוש שאלות ואז אני צריך להעביר את
הכתבה למערכת "
שלושה אפיקי מידע הצטלבו במוחה של מגדה חתונת הבת, שיחת
החדרניות במעלית והשם "אלי" התוצאה גישרה על פער ארבעים
ושלוש השנים בין עבר להווה והציבו אותה בחדרו של אליהו מנסורי
לא נותר לה אלא להמשיך בתפקיד שהוא עצמו הועיד לה ונכנסה
לחדר האמבטיה
" אחכה שילך העיתונאי ואז אפתיע אליו הוא לא יצפה לפגוש את
מגדה " הרהרה כשישבה על מכסה האסלה להמתין
" תשתה עוד כוסית " שמעה את אליהו מעניין שרק קולו נותר
כשהיה, קצת מחוספס אך נעים לאוזן
נקישה של כוסיות שתיקה צלצול של טלפון אליהו " מי זה ? מי? אה
כן תוסיף עוד שתי שולחנות מה אתה דואג ? יהיה מי שישלם " טריקה
" טוב שיש לי רק את לינדה לחתן איזה בלבול ראש"
" עכשיו כשסיימנו את הפרק הכלכלי והבורסה חסרות לי כמה מלים
על הילדות שלך. אני מבין שבגיל עשר עברתם לגור בחיפה ?"
אליהו נאנח " עזוב. בשביל מה לך את זה ? יש דברים בחיים שצריך
לדלג עליהם. השכונה היתה אפיזודה קצרה ושולית בילדות שלי"
העיתונאי לא הירפה " דברתי הבוקר עם אמך והיא אמרה שהיתה שם מי
שהיא שהיתה מיוחדת בשבילך והשפיעה על כל מהלך החיים שלך עד
כדי כך שהיית מוכן שאמך תעזוב לחיפה ואתה תישאר בשכונה. יש
לך קשר איתה ?"
" אימא שלי שתהיה בריאה בת שמונים ותשע וזה לא מהיום שאצלה
הדמיון והמציאות לא כל כך בפוקוס היא בנתה לה דמות בשם מגדה
ונותנת לה קרדיט על איך שהחיים שלי השתנו בגללה תאמין לי שאף
אחד לא עזר לי להגיע למה שאני היום " על אף השנים שחלפו עדיין
נשתמרה בקולו אותה נימה מוכרת של מרירות " דרך אגב " צחק "
רק היום נודע לי שאמי שלחה הזמנה לחתונה לפאנטום הזה שהיא
קוראת לו 'מגדה' תראה מה השעה אם החדרנית הזו כבר גמרה
באמבטיה אז אני מוכרח להכנס להתגלח ולהתרחץ "
בארון מצאה קצף גילוח חלק מהתסכול פרקה על ניעור המיכל
היא לקחה את המגבת והבריקה את המראה
הוא הוציא את הראש מדלת החדר עגלת השרות חנתה לא הרחק וחדרנית
צעירה קרבה , על זרועה מספר מגבות " אני מצטערת על האיחור
אדוני אני יכולה להכנס לנקות ? "
" אולי ראית כאן מי שהיא " שאל " לא חשוב חכי רגע "
לפני שניגב את המראה קרא שוב את הכתוב, הפעם חרישית
" נשארת קציצה מגדה "
עמיקם כבר ישן כשהסיטה את השמיכה ונכנסה למיטה הוא שכב וגבו
אליה
" איך היתה החתונה ?" שאל
" אין מה להגיד" ענתה רק עתה נזכרה שהנמר נשאר בחדר במלון
הציפית הפרחונית שעל הכר ספגה את יתרת הלחלוחית שבלחייה
אחרי שבוע הרסו את הבנין היחידי בן שלוש קומות שנשאר בשכונה. |
