הוראות שימוש:
הורד 1-3 ראש או כל מרחיב אופקים אחר
האזן לאלבום של פינק פלויד או כל מרחיב אופקים אחר
קח נשימה עמוקה, וקרא את היצירה
(הערת המערכת: עובד טוב גם ללא הקטע של הקריאה)

אופק.
אי שם במרחק שלא משנה שום-דבר לאף-אחד,
מתאחדים אדמה ושמים.
לא ממש אדמה - (ליתר דיוק עשב, קצוץ למדי, רענן-מהסוג שמשמיע
רחש כזה שאתה פוסע בו לאיטך).
וגם, הממ... לא ניתן לומר שמים סתם, כי אלו שמים של בוקר,
(שמים שעדיין לא נשרפו מהחום אבל גם לא הפשירו לגמרי,
לפחות בצד המערבי, שם הלילה עדיין מציץ).
אף נפש חיה לא ערה עכשיו, וגם אם היא הייתה ערה, אין אחת כזאת

באותו מרחק שלא משנה שום-דבר לאף-אחד.
אפילו הציפורים לא מצייצות - אין פה עצים במקום הזה,
רק עשב, וכחול עמוק של שמים מפשירים.
ושקט.
שקט.
שקט כזה גורם לך לשכוח שפעם היו רעשים של מכוניות, של אנשים,
של MTV.
שקט שאפשר להקשיב לו כמו למוסיקה, שתמיד היה, כי שום דבר לא
הפריע אותו.

עכשיו רוח קלה מרעידה את העשב וניחוח עדין של ירק עולה באפי,
בעודי פוסע בו חרש, מסתכל לאופק, הולך-לא במטרה להגיע למקום
כלשהו, רק לנשום את השקט להריח את השמים.
לחוש את המרחק מקיף אותי...
לחוש את הריק שמסביבי...
את ההרמוניה שעוטפת את הכל...



והפנים שלך מצטיירות על השמים,
בזמן שאת מסתכלת לתוך עיני,
מחפשת לאן ברחתי.

ואני כאן.