[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נעם דולב
/
נעול בגימנסיה

לפני כמה שנים, באחד הסיורים הליליים שלי בגימנסיה, ראיתי איזו
כיתה. קראו לה כיתת או"פ. נכנסתי פנימה לראות, היא נראתה לי
נחמדה, אבל לא הקטע שלי. לא רציתי להשקיע כל כך הרבה זמן.
אחרי כמה חודשים, כבר היית שם באופן קבוע. בעצם, הייתי בעיקר
בכיתה ליד הכיתה שלי, זאת היתה כיתת האו"פ השניה, היא היתה
באמת כיתה עשר.  

היה לי טוב מאוד שם. אפילו ישנתי בגימנסיה לפעמים. והיה לי
טוב, להיות נעול בין שתי הכיתות שאהבתי. בעיקר את הכיתה
השניה.
ברור לי שזה נראה די משעמם להיות בתוך חדר, ואפילו לא ממש חדר,
סתם כיתה מתוך עשרות כיתות שיש בגימנסיה. אבל היה לי נוח מאוד
השקט הזה. אפשר לשבת, לחשוב בשקט, להתבונן בחצר, מידי פעם
הייתי מדבר אל הקירות. בעיקר סתם הייתי שם.

לקח לי קצת זמן, אבל התחלתי להתמזג בסביבה הזרה הזאת. הבנתי
איך הדברים עובדים, מוסיקה ביום, מוסיקה בלילה, וביום שלישי יש
בינגו. בכל זאת, סביבה לימודית.

יום אחד, הקירות הפסיקו לדבר. זה לא שהם דיברו הרבה קודם, קצת
קשה לדבר כשיש רק אזניים. חשבתי לעזוב, כי בעיקר הסתדרתי עם
הקירות, וכשהם עברו כיתה, היה לי הרבה יותר משעמם. בסוף נשארתי
בכיתה שלי, אבל הייתי מבקר את הקירות מידי פעם. אני חושב
שהמרחק אפילו עשה לנו טוב.

בטיול האחרון לאילת, היינו נורא קרובים לסיני. לא הייתי צריך
לבחור באיזה חדר להיות. נראה לרגע בטיול שהכיתה הולכת לגדול.
והיא באמת גדלה, עברו אלינו כמה בנות. אבל זה לא החזיק. אחרי
כמה שבועות, כל העניין התפרק.

אבל יום אחד התעוררתי, וגיליתי שאין לי מה לעשות שם. אני צריך
לעבור מכיתות האו"פ ולחפש לי כיתה חדשה. אבל היה לי די נוח
בכיתה הזאת. הכרתי אותה ממש טוב. התעצלתי מדי בשביל להתחיל
מחדש. מישהו קרא לי פעם עצלן, או שאולי זה הייתי אני. אני לא
ממש זוכר.

לקראת סוף השנה כבר ממש רציתי לעזוב את כיתת האו"פ הזאת,
הרגשתי חנוק, לא ידעתי מה אני עושה שם, לא נשאר לי כלום. כולם
התחילו להתעסק עם ההופעה שלהם. לי היה משעמם בחזרות, אז לא
רציתי להיות שם. אבל החלטתי לחכות עם העזיבה שלי כבר לסוף של
בית ספר, שכולם יתגייסו. עצלנות, אם אני לא חייב, אני לא זוז.
וחוצמזה, לעבור כיתה 4 חודשים לפני סוף השנה זה לא לעניין,
ובכלל, לא ידעתי לאיזה כיתה לעבור.

עכשיו אחרי הגיוסים הגדולים אני כבר לא בכיתת או"פ, סיום של
תקופה. זה לא שעזבתי רשמית, פשוט אין שם כלום, אני כבר לא בא
לשם, הפסקתי ללמוד. כולם עזבו את הגימנסיה, אפילו יו"ר הכנסת
(אמנון, למי שלא יודע).
אבל אני עדיין לא מצליח להבין. איך זה שאני עדיין מוצא את עצמי
בתוך החדר הזה שנקרא כיתת האו"פ?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
קנצלר גרמניה -
גראם שרדר.

הרשע בצבי
הנינג'ה -
שרדר.




סתם שתדעו.

בוליביה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/8/01 3:31
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נעם דולב

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה