כמה ימים לפני שהקיץ נעלם
והחורף פושט בגדיו ומופיע כמנהגו בכל שנה,
קצת אחרי שהשנה מתחילה
יש לי את המנלכוליה שמופיעה פתאום.
עצבות שוררת ותחושה של אבדון
מחנק יושב לי בגרון, חונק אותי
והדמעות הן מלוחות, עוצרות עצמן מלפרוץ בן רגע ולשטוף את פני
ונפשי רוצה לצעוק,לזעוק את הכאב.
הסירי הסירי מתוכי,
אינני יכולה לשאת אותך מלנכוליה, הנך כבדה עליי
בבקשה לכי,
נוחי על משכבך
ולא איתי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.