נילי רוזנבליט / זיכרון |
אפופת מסתורין
כאשר ליקחה
זרדים בקמין.
רציתי להישאר שם לנצח,
עד אשר אדע את נפשה-
ולא אדע את נפשי
מרוב אושר.
ובלילה
לקחתי עיפרון דמיוני
ורשמתי את דמותה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|