|
היא היתה
אפופת מסתורין
כאשר ליקחה
זרדים בקמין.
רציתי להישאר שם לנצח,
עד אשר אדע את נפשה-
ולא אדע את נפשי
מרוב אושר.
ובלילה
לקחתי עיפרון דמיוני
ורשמתי את דמותה.
|
|
|
לפעמים אני עצוב
ולפעמים שמח,
לפעמים אני אונס
ואז בורח,
לפעמים אשתי
זונה עם פיסורה
בעכוז
לפעמים אני מוצא
עצמי שבור וגם
שבוז, אבל אני
מדבר בסלוגנים
מדבר
בסלוגנים...
מדבר
בסלוגנים...
אנתרופולוג
קליני
עובד על זוגיות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.