את עושה לי רע
בשמיי חייך רובץ ענן שחור
צחוקך הפרוע מרסק
את קירות התמימות שבי
ומכסה בפיח סרטי ילדות צבעוניים.

יקרה לי ורעה לי
את רומסת כולי ברגל גסה
מסיכת השטן את שתי עינייך מכסה
את חוסה בצילי?
או שמא אני בצילך השחור נדבקת באופל..?

על הבילבול שלי שפכת
אלכוהול ועכשיו אני אינני
מסוממת את מושכת בחוטים
וזורקת אותי אל הסוף
בצחוקך הפרוע חושפת שיניים
כמו חושקת במשהו אסור...

אם אעזוב אל הטוב
ואברח מתוך ההזיה
במדרונות התהום במהירות הזמן
תתרסקי בקרקע המציאות.