השמש מתחילה להראות סימני עייפות,
היא צובעת את השמיים בצבעים עצובים.
לאט לאט היא מאבדת מהכוח שלה
ויורדת למטה - לים.
כשמגיעה למקום שקרוב אליו,
היא מתחילה להסמיק באור כתום.
היא נושקת לו ברכות ותוך דקה היא נעלמת בתוכו.
יש עדיין הדים של צבע על השמיים
אב הם מתחילים לקהות,
הלילה שוב נולד...
מנשיקה רכה אחת.






17.9.2004