הצירים החלו בדיוק באחת לפנות בוקר, אחרי שסגרתי טלפון לאלקנה.
התגעגע הבחור וממעמקים שמעתי את קולו המלחש, "אהבתיך." דווקא
בשבוע האחרון החליט החוקי שלי  לקפוץ לשבוע התעוררות  עם
החבריה. טוב, אני יודעת שלא רצה לזנוח אותי כמו שרצה סתם לבלות
עם החברה הטובים האלה  אתם יודעים מהצבא,  והמילואים וההפגנות.
אבל להשאיר אותי בבית לבד,  בהריון מתקדם עם שלושה ילדים לא
הכי גדולים ולא הכי קלים וכלב מפהק זה לא הדבר הכי חכם שעשה
בחייו. הוא עשה עוד כמה דברים חכמים כאלה  במהלך שנות נישואינו
המשותפים,  אבל מי סופר.

כצפוי, ויתרתי לו בעיקר מפני שעד כה ילדתי בדיוק בזמן, ביום
האחרון של השבוע הארבעים, אז מה אכפת לי, שייצא קצת להתאוורר,
לפני שיצטרך לקום בלילה, אם ירצה לקום.  אבל עכשיו אני בשבוע
השלושים ושמונה והצירים כבר מצרצרים לי בבטן לפחות שעה. בזמן
הזה סידרתי את הבית, הכנתי פתקאות לילדים. הודעתי לאחותי
שבבוקר תקפוץ לראות מה עם הילדים וסיפרתי לכל החברים שלי בצ'ט
שבשבוע הקרוב לא אהיה בבית, אפילו לאודי סיפרתי.

השיחה עם אודי הייתה לוהטת הלילה, אבל לא יוצאת דופן. מאז
שאלקנה נסע, חלקתי עימו את יצועי ואת חלומותיי הכמוסים
והקסומים ביותר. גם געגועי לאלקנה פחתו.

אני חושבת שאודי נדלק מזה שאני בהריון ושעומדת  או-טו-טו ללדת
ואולי נדלק כי ידע שזה רומן וירטואלי קצר מועד-קצר טווח, אז
מזה שבוע הוא נוטף לאוזני,  יותר נכון לעיניי הכלות, מילות של
תשוקה. כל לילה  אחרי שהילדים נרדמים אני חוגגת איתו בצ'טים
ארוטיים, ובבוקר מוחקת את כל התענוג. בצער וכאב אני מוחקת את
מילות היופי האלה. בערב הראשון עוד שמרתי אותן והתענגתי עליהן
עד  הערב, עד שאודי עלה  שוב לרשת ואני הייתי כבר חמה ולוהטת
מוכנה ומזומנה להפשיל לו את המכנסיים ולצקת לתוכי את היופי
המתרומם שלו, כמובן רק וירטואלית. אבל אחר כך נזכרתי שאלקנה
עלול בכל זאת לחזור הביתה יום אחד, ובסוף הצ'ט נאנחתי עד עמקי
נשמתי  עמוק ועשיתי  דליט. הייתה לי ברירה?

הערב אודי היה כל כך בהיר וסקסי וממזרי, עד כי אני בטוחה
שהצירים החלו מיד אחרי האורגזמה.  סליחה האורגזמות. מה, את לא
היית מתחממת אם היה לוחש לך: "עכשיו אני מתקרב אליך מאחור
ומלטף את העכוז הרחב והרך שלך ומחדיר אצבע קטנטונת לחה אל
מבוא האהבה ושולח אצבע לחה ומלטף את הפטמה הזקורה שלך ומתקרב
אלייך נושק ונושך אותה קלילות ומתלבט לנשק קודם את השמאלית או
את הימנית, אז חופן בשתי ידי את שדייך המלאים ונושק שמאלית,
ימנית וימנית, שמאלית."

איי, הציר הזה מגיע. איי-איי אלוהים ירחם, אימל'ה. מוטב שאעצור
בצידי הדרך ואתן לציר הזה לעבור כן, לנשום עמוק ולא לחשוב לא
על אודי ולא על דודי ולא על אלקנה ולא על גברים, ולהמתין.

תודה לאל שהציר חלף ואני רטובה. לא יודעת אם ממחשבה על אודי או
שהמים פקעו לי. צריך למהר לחדרי הלידה יש לי בטח עוד איזה
חמישה קילומטרים טובים. מזל שאין עומס על הכביש. ומה אם אלקנה
יחזור  מחר הביתה? השם ירחם. נדמה לי שהשארתי את המחשב שלי
פתוח עם כל הצ'ט  הארוטי האחרון וגם את זה שלפני. בעצם אני לא
בטוחה אבל מה אם לא סגרתי את המחשב ולא מחקתי את הצ'טים?

אוי לי ואבוי לי, אם אלקנה רואה את זה, רחמו עלי,  הוא מיד
מתגרש ממני ומשאיר אותי תקועה עם שלושה ילדים אחד מהם תינוק
שעדיין יונק. כבד לי, כבד לי בחזה ולוחץ לי ויש לי סחרחורת.
אני חייבת להגיע לבית החולים, אסור לי ללדת כאן בצידי הדרך
ואני חייבת למצוא מישהו שימחק לי את המחשב. ומה אם הצ'טים האלה
והמחול הארוטי זרזו את הלידה ופגעו בעובר? ומה אם אלוהים ראה
את הצ'טים האלה חס וחלילה והחליט להתנקם בי? תודה לאל שאף אחד
לא ראה  ולא שמע שום דבר ונקווה בעזרת השם כי העובר יהיה בסדר
ואני אהיה בסדר רק אם אמחק את המחשב שלי.

הנה זה בא עוד פעם. אוי אני לא יכולה יותר הציר הזה לא נגמר,
והלחץ בחזה גומר אותי, אין לי אוויר, מישהו למעלה לא אוהב
אותי. נדמה לי שאני הולכת להתעלף אימל'ה.

תודה לאל שהציר הזה נגמר

אוי הבית צריך אותי, שיעזבו אותי במנוחה המפונקים האלה.
"כן, היי אמירי ביבי שלי . מה קורה? כן, אני בדרך לבית החולים
כן. האחים שלך בסדר? אריאל עוד ישן? כן, יופי מה? מה? אלוהים
ישמור מה קרה?"
"שיחקתי עם נעמה  ופתאום הייתה הפסקת חשמל והמחשב נפל ואין מסך
ואין כלום. את לא כועסת עלי נכון?
"המחשב נפל? מז'תומרת נפל? נפל ונשבר או נפל?
שתיקה ארוכה.
"שאחיה, אני מבטיח לא לגעת יותר במחשב שלך."
"אין דבר אמיר, ברוך השם, אני לא כועסת עליך. צלצל רק לשכנה
מלמעלה ותגיד לה אימא עומדת ללדת שתתחיל להתפלל. טוב? "