שירי מחאה חלף זמנם
כי לאיש לא אכפת היום
אם רע לשכן
או אם הילד יתום
אם יותר משבוע לא אכל ארוחה חמה
וכל מזונו לחם יבש בריבה
ואם יש לו היכן להניח את ראשו המטלטל
הנושא על כתפיו צרות חייו...
כן, פה ושם מתתי מעט צדיקון
שגם עליו איש לא שם
אפילו לא קמצוץ מזוין אחד
זה המכונה קיצוני מלוכלך
ועוכר ישראל
ויקרעו מילותיו
בביקורת בונה, כמובן והאח.
וקדימה ביי ואחורה פנה
והידד והרי...
ובמרחק לא גדול מעבר לפינה
מניין מעושרים מדושני עינוגים
נוגסים פת כזית פן יעלו במשקל
מקנחים בליקר עדין בן מאה ועשרים
ומצקצקים בלשונם
עת ערב יורד ומבט מגלה
את שכולם רוצים לכסות,
המראות:
כיצד חי דלפון וקשיש
והאשה המוכה
והיכן מתחפר העובד הזר
הנרדף כיהודי בידי משטרת הגירה
ושערורייה הדופת שררה
ועוד כהנה לשמצה
רק שרי הדור ושועיו
מעל לכל חוק ואימה
דואגים לכיסם ולבטן עגולה
ואכול ושתה והנח במנוחה
וקדימה ביי ואחורה פנה
והידד הללו-יה
אז מה טעם בשירי מחאה?
|
