|
עוצמת עיני וחושבת עליך
ורואה את דמותה מחליקה
לתוך עווית חייך מפריעה
שדופה במיטת עין תכלת
והזעם בעיניה
נורא
היא,
תיתן לך לקום וללכת
אך ורק במותה
ואני קשישה מכדי לחבוק
עוד ילד
אתבונן במטען המנופץ
|
|
|
ספרתי את כל
האבנים בווילס,
אבל התבלבלתי
איפהשהו באמצע
גלמורגן.
תור, אל הרעם,
ברגע של חולשה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.