אפור, חיוור על גבי נייר מתפורר,
כרך רב של דפים מצהיבים.
מה קטנים הם ימים,
מול כוחה של תמימות.
עוד ועוד ועוד שיירות של מילים.
חלקיקי זמן, בעודם נעים אוויר,
ייאבדו קסמם למן רגע בודד,
בו יבין הגיבור שכוחו ייאבד.
איני נותנת שם של דבר מלבד זמן מבוזבז,
של ימים אפורים,
מול כרך רב של דפים מצהיבים.
אני נותנת שם רע לנעורים,
אני נותנת שם רע. של ימים אפורים,
של ימים. אפורים.
אפורים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|