איך הכל מתקהה עם השנים
החיוך, שהיה הסמל המסחרי שלי,
דעך פלאים.
איך קרה שאני מקנאה בצחוק מתגלגל,
בילד זולל,
בתינוקת שמתעקשת על בובתה
כאילו היתה כל עולמה.
העיניים, הולכות וצונחות עם כל יום שעובר,
דמעותיי סללו בהן את דרך המלך,
כמעיין שמתגבר
מתעקשות למצוא ערך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.