מוסלמי אחד ביקר בכותל.
אותו מוסלמי רשם איזו בקשה על פתק קטן, קיפל אותו שלוש פעמים
ודחס אותו לאחד המקומות היחידים בקיר שעוד נשאר בהם סנטימטר
פנוי.
"מה כתבת שם?" שאל היהודי שהתפלל מימינו, "הרי מוסלמים לא באים
לפה".
"שאלתי את האלוהים שלך מהו סוד הכסף, אין לי הרבה כסף וחשבתי
שאולי הוא ידע איך אני יכול להרוויח כסף מבלי לעבוד", ענה לו
המוסלמי.
"תגיד לי, מה קרה לך?!" התפלא היהודי, "האל שלך לא עונה לך על
שאלות כאלו?".
"האל שלי לא ידע את התשובה, אז הוא שלח אותי אל האל שלכם", ענה
לו המוסלמי, "הרי נסתרות הן דרכי האל...".

כמה שעות לאחר מכן יושב משה בפאב ידוע בדרום ת"א, הוא לא מסיים
ללגום את הקצף מהטובורג שלו כשבזווית עינו הוא קולט את נועה.
נועה - בחורה יפהפיה, שיערה השטני גולש אל מעבר לשכמה, עיניה
הירוקות מהפנטות את העוברים ושבים, והיא, היא מחכה לבחור
הנכון, ככה זה כבר כמה שנים, מאז שמלאו לה 21 היא החליטה שהיא
מפסיקה לשכב עם בחורים שהיא לא מחבבת. אז ככה כל יום חמישי
בערב היא תופסת את המקום הקבוע בבר "פקנדו" בדרום ת"א, מאמצת
את המבט המהפנט הזה שלה, מחכה שמישהו יעשה את המהלך, אבל לרוב
הבחור הלא מתאים מגיע, מציע לה משקה, לפעמים לרקוד, קרה כבר
פעמיים שבחור היה נועז והזמין אותה לדירה שלו, אבל היא, היא
מחכה לבחור הנכון, ככה זה כבר כמה שנים.
אבל לפני שבוע וחצי קרה לה משהו מוזר, היא היתה מכנה את זה
'יוצא דופן': איזה מוסלמי אחד נכנס לכיתה שבה היא לומדת
פוליטיקה, אותו מוסלמי לבש מקטורן ישן אשר נראה כאילו מישהו
קבר אותו לפני 600 שנה ועכשיו מצאו אותו. בכל אופן, אותו
מוסלמי משך את תשומת ליבה של נועה כי הוא דיבר יותר מדי על
יהדות, ועל כסף שבא בקלות, אבל היא לא הבינה אותו כל כך.

Anyway
כמה שעות לפני שמשה נכנס לאותו פאב ידוע בדרום ת"א, הוא סיים
לכתוב את הכתבה האחרונה שלו - על מתנחלים יהודים, לשם כך נסע
לירושלים, לאיזו שכונה אחת, לפגוש איזה מכר שלו שהיה מבין גדול
בעניין ובפוליטיקה בכלל. משה ניצל את ההזדמנות לבקר בכותל.
אותו יום היה יכול להיות כרגיל לולא אותה השיחה עם המוסלמי הזה
בכותל.

המוסלמי היה איש מוזר, משום מה - רצה להרוויח כסף מבלי להתאמץ.
אותו מוסלמי קיבל תשובה מאלוהים. היום הוא לומד פוליטיקה.

ונועה... היא מחכה לבחור הנכון, ככה זה כבר כמה שנים, מאז
שמלאו לה 21 היא החליטה שהיא מפסיקה לשכב עם בחורים שהיא לא
מחבבת.