רותם בר / אביב |
מקשיבה בדימיוני לקטעי שיחה
מתרפקת על הזיכרון כמו על שמיכה
וחיוכך הניצחי מסמל אותך,
הוא קפא אצלי לנצח נצחים.
שואפת אותך אליי, לתוכי
נושפת החוצה,
מנסה כמה שאפשר להחזיק בך
ויודעת שבסוף חייבת לשחרר.
כל אדם שנכנס לחיי הוא מתנה
לעיתים אני זוכה לשמור אותה לנצח
ולעיתים חייבת להחזיר חזרה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|