|
כמה כבר אפשר לספוג?
על זכוכיות מעץ לחגוג
שוב לעשות אותה טעות
לשבור את הראש מאיזו שטות.
מתי יפסיק הלב לכאוב?
ומכתבים אפסיק לכתוב.
לשיר שירים רק לעצמי
להיסגר בעולמי.
ואיך זה שכבר לא בוכה?
מתוך שינה משמיעה צרחה
חולמת בהקיץ ולא רוצה להתעורר
חושבת שאולי ההוא עוד יישאר.
הלך בלי שוב
וזה עצוב
רציתי שישוב.
מאז אין כוח לאהוב
לא מצליחה להשתחרר
רוצה כבר להפסיק לחשוב
על לילה שלעולם לא יגמר.
ועכשיו בין השיניים
מסננת קללה
וקצת יבש לי בעיניים
מדבר היא הנשמה.
והוא הלך
ההוא לא שב
ההוא גם לא יחזור.
ורק אחד אמר שהוא אוהב
וגם זה רק כשהיה שיכור. |
|
|
אני מתאר לעצמי
שהיה מאוד קשה
לחיות בגטו, בלי
כדורגל כל שבת.
מתוך "1001
משפטים שאלון
מזרחי עוד לא
אמר, אבל סביר
שיאמר אותם
מתישהו" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.