[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אתם מכירים את החג הזה, אלק חג, חג האהבה? ט"ו באב? זה החג שכל
הבחורות רוצות שהגבר שלהן יהיה נחמד, ויביא להן מתנה, ויוציא
אותן, ויקח אותן למקומות של מושמושים של בחורות וכל מיני
מגעילים שכאלה. עכשיו שלי, היא יש לה הרבה יתרונות כמו שאני
תמיד אומר, אבל היא לא הצליחה עוד להיגמל מהקטע של החג אהבה.
היא תמיד רוצה שנעשה משהו מיוחד ביום הזה. אני, מה אכפת לי אני
שהיא רוצה לעשות דברים נחמדים בשבילי? זה בסך הכל נעים שהחברה
שלך מביאה את אחותה והן עושות לי תצוגת של הלבשה תחתונה ובלי
הלבשה בכלל, וכמה ששלי קטנה בגודל, אחותה היא כמעט מטר
ושמונים, עם גוף שישר מעביר אותך לדגל שק, וחזה גדול אבל מה,
זקור ומתרומם כמו המעבורת חלל, אבל לא זאתי שהתפוצצה, האחרות.
בקיצור, בחג אהבה האחרון, שלי ואחותה עושות לי את התצוגה כמו
שאני מתאר לכם, וכל פעם שאחת מציגה השניה מיד כורעת על הריצפה
לפני ועוזרת לי להשאר רגוע, ובתוך כל התחושה של האהבה מה שלי
אומרת לי? היא אומרת שהיא רוצה שאני אביא לה גם מתנה לחג אהבה.
מה אני אגיד לכם, הייתי בהלם. מה, לא מספיק לה שאני יושב
שעתיים ומסתכל עליה ועל אחותה מחליפות בגדים, בלי בגדים, כל
אחת מוצצת קצת ומתחלפות, הבן אדם לא יכול לנוח! ביאסה לי את
המצב רוח. ישר היא הבינה שאני כבר לא בעיניין ואמרה לי סליחה,
ושהיא מצטערת, והיא לא יודעת מאיפה זה בא לה, ושזה נפלט ושאני
זה בעצם הכי מתנה שהיא יכולה לבקש. אמרתי לה שאני סולח אבל את
הנזק כבר אי אפשר היה לתקן. יצאתי מהבית בשביל לא להביא נזק
בבית מהעצבים, ואפילו שביננו, ברור שאני הייתי מה זה מאה אחוז,
מאתיים, אבל הרגשתי שאולי כדאי שאני אביא לשלי איזה מתנה
להראות לה שאני לא כועס. הלכתי לחנות של אלה עם הביפרים וקניתי
לשלי ביפר מתנה, משוכלל עם הרבה זכרונות וכל מיני צלצולים
ורעידות של צילצולים. עטפתי אותו יפה והבאתי אותה בהקדשה:
"לשלי, שתמיד תוכל לבוא כשאני צריך אותה, מהחבר הסלחני שלה".
נתתי את זה לשלי. בהתחלה היא לא הבינה אז אמרתי לה שתראה, ככה
אם נגיד אני בסלון והיא בדיוק עושה משהו בחדר השני ואני חייב
שהיא תבוא, אני מצלצל לביפר שלה וככה היא יכולה לבוא מיד ואני
לא צריך לצעוק ולקלקל לעצמי את המיתרים של הקול ואני יכול
לשמור אותם לקלל נהגים שמביאים לי עצבים בכביש. שלי התרגשה
נורא וגם הזליגה דמעות מהעיניים מרוב שהיא חשבה שאולי אני כבר
לא אוהב אותה והתברר לה שכן. אחר כך, התקשרתי לשלי מצד אחד של
המיטה לצד השני, רק בשביל לתת להרגיש שאני באמת אוהב אותה בט"ו
באב.






החבר של שלי.
13 באוגוסט, 2001.






ולפרק שש


http://stage.co.il/story.html?story=39959







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"הזהר לבל
תתפסנה
אצבעותייך בדלת
האוטומוטית"

מתוך - מרבית
האוטובוסים בארץ


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/8/01 20:02
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שלי. החבר של

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה