ללא הודעה מוקדמת
את פתאום מתקשרת
ולפני שמילה אומרת,
משתיקתך המרמזת,
אני ממתין לבשורה עצובה
אף כי טרם אעריך שיעורה.
את אומרת בקול שקט
שבסופשבוע לא ניפגש,
כשאני עדיין לא מנחש
איזו סיבה לכך יש.
מעט שעות נותרו לטיסה הפתאומית
שתובילך לארץ רחוקה ולבן יחיד,
אך לא כך דמיינתי הפרידה
הקשה בפני עצמה, גם בלי גורם הפתעה.
עליתי בחשכת הליל לרכבת האחרונה
וגמעתי מרחקים לשכלל הפרידה
שתהא גם זו מתוך אהבה,
כמו שהורגלנו בעת האחרונה.
הרבה עצב, הרבה ערגה,
המון אהבה בסערת תשוקה
הפכו הפרידה לחגיגה
ואת הגעגוע לכמיהה.
חזרי בשלום ובמהרה -
כבר מעכשיו את חסרה.
28/03/03 © |
