אלייך הוא שירי, אלילה נערצת,
שבנוכותך נהיית כובשת.
נולדת מקצף גלי החיים
והיישר זינקת אלינו בשירים
וכך הופעת בחיי-
קבעת מקומך בין שיריי,
נערצת ע"י רבים
אשר את כתבייך קוראים,
אפילו מעתיקים ומעבירים
אל חברים מעבר לימים.
לפתע, באמצע התהילה
בגין סיבה שלא הובהרה,
החלטת לקחת הפוגה
ולהיעלם מן הזירה
כאילו עשתה לך המדיה רע...
ומה עם נפשנו ההומייה?!
אז החלטתי אל בינות מקדשך להכנס,
לכרוע ברך לפנייך ולבקש-
"ראי נערצת, האוהב מכל כאן לפנייך
כורע ברך וממתין למוצא שפתייך...
צמאים אנו למילותייך,
זיקפי גו ושובי לאוהבייך"
13/06/02 © |
