|
מוקדש ל- א.י.
17.3.2004
בהינומה צחורה
חגגת ליל כלולותייך
על שפת ים אינסוף
רוטטים יצרים
וזר הפרחים נשלח על המים
נבלע, נעלם לו, בין הגלים.
ומשתה מלכים נערך בין ערביים
רוחות קלילות ילטפו הזרדים
ואש מלהטת גיצי העיניים
לילה יורד על פסגות ההרים.
ותכול עינייך, רואה ואיננו
נמתח כאינסוף אל נצח השכול
ומחול כלולותייך רקדת עם-ליל
בינות הפרחים וגרגרי החול.
אך עובך הזמן
שוב ידו המושטת -
תם המשתה
נבלו הפרחים
ירדה עלטה על ליל-כלולותייך
נדם הריקוד
כבו הגיצים
אהבתי לך בוערת
פורחת באש -
לוהטת הרוח, שורפת, מוחצת
הפנית את פנייך -
הלכת לאחר
ואותי הותרת שם בליל... |
|
|
אין, לא יעזור.
יש יותר מדי
דמויות, רצף
האירועים קופצני
מדי, אין מספיק
רגשות, זה ארוך
מדי - לקח לי
איזה שנה לקרוא.
ואיפה הסימני
פיסוק????
אם התנ"ך היה
נכתב בסטייג' |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.