[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יהלי בר-לב
/
להיתקע בעבר

ההשלמה עם "הנגמר", "הסופי", היא תמיד קשה. ממשיכים להתרפק על
נוסטלגיה, זכרונות, על זמנים שהיו, על טקסים שכבר מזמן לא
מסמלים כלום מלבד הקושי להודות... כן, כן להודות, להודות שזה
כבר לא אותו דבר, שהשוני כבר נוצר, שהפער כבר קיים.
אולי זה השעה, אולי המקום, התכלית, האישיות, הכל יכול להיות!
הכל גם יכול להישמע הגיוני! הסיבה אם כך לא חשובה, והתוצאה היא
הקושי, והקושי הוא בחיבור שמנסים בכל זאת להרגיש, לכבד אולי
לקבל שוב בחזרה. אבל האש כבתה, ושום אבן צור לא תגרום לה
להתלקח בשנית.
אז בצורה בנאלית ועם ראש על הכתפיים, אפשר לעבור הלאה, לשכוח,
להמשיך, להתקדם, להכיר, להדליק את אותה אש מחממת עם אישיות
שונה. אבל הטבע האנושי, הרגשות, העצב, הגעגוע, הזכרונות, המהות
של כולנו היא...  להיתקע.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
איך אפשרי כשאתה
לבד להינות מבלי
לעשות ביד???




המאונן


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/10/04 2:30
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יהלי בר-לב

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה