17.9.2004
היום בו ירד הלילה על אהבתי משכבר הימים
ועטפתני החשכה ביגונה הכבד
לילה של יום ירד על נשמתי
ואהבתי - רחקה מלב אוהב
הלכה אהבתי, הרחק, אל ישימון הזמן
ונבלע ריח גופה בינות לאפרוריות הימים
ויום ועוד יום וימים וימים
ואין אהבתי שבה אלי מיום לילה...
הלכו הם הימים
ואין אהבתי באה עוד
והד קולה נמוג לאיטו, לאיטו
ואני - מוכה תדהמה
מביט אי שם
בחלון
הלכה אהבתי אל ליל יומה
ואני מוכה תימהון
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|