צחקקה השושנה לעצמה
ואמרה:
"מי ישווה ליפעת פרחי
עטרתי הצחורה טלולת טל
ובושמי הנישא באויר
בבוקר צח זה?"
והשמש שולחת אליה זהוב אורה
ושותקת
שמעה אמא אדמה ואמרה לה:
"בתי, חמדתי, אהובתי
ומי גידלה אותך ברחמה
וממי ינקת, הזנת שורשייך?"
והרוח נשאה מילותיהן אל הים,
ואמר לה הים:
"וממי קבלת מימייך אדמה?
מהיכן מלאו מי תהומותייך
ורגבי פני אדמתך?"
ואמרה הרוח:
"ומי נשאה את אדי הים אל היבשה
ועבתה אותם לעבים
שהמטירו מטרים על האדמה?"
והשמש שולחת אליה זהוב אורה
ושותקת
ובעל הגן בא בבוקר לגינתו
שמח לבו ומחוייך כולו
לראות את השושנה -
וקטף,
ושם אותה בתוך כלי זכוכית כחלחל שקוף עם מים
מביט בה מוקסם, והניח גלויית הקדשה לידה
בה כתב:
"לאשתי האהובה,
ליום הולדתך ה-80
מבעלך
אוהבך לעד"
והשמש שולחת אליה זהוב אורה מבעד החלון
ושותקת
ואשתו האהובה ואוהבת
רואה אותה כצל
על רקע צללים,
כי כבו מאורות עיניה
כמעט
חלף שבוע, החלו נושרים
העלים אחד אחד, והמים
נותנים ריחות מבאישים
וצחורה נהיה אט
אט
חלוד
חלף עוד שבוע,
לקח את השושנה שקמלה
ופרחה נפול וכתרה חלוד,
(אך לפני שבועיים כלת מלכות
הייתה בגנו.)
וזרק אותה לערימת העלים שגרף
וערם בפאתי חצרו.
והשמש שולחת אליה זהוב אורה
ושותקת.
|
