לילה טוב.

אחת, שתיים, שלוש...
אני לא יכולה לספור יותר כבשים.
הנה, תפסתי אחת, כל כך ספוגה בצמר
הוא אוכל בה כל חלקה טובה
מההההה
מה אמרת?
אההה... צריך לספור גם את כל העשב שהיא אכלה
עכשיו ובכל החלומות הקודמים
רגע-
ומה אם היא אכלה במקרה איזה זחל?
גם אותו צריך לספור.
די-
אני לא מסוגלת.
לא מספיק מה שעבר עלי היום
עכשיו אני אחראית גם לכל האחו.
אני רוצה לישון
לא רוצה לרעות כבשים
רק לישון.


עשר
---
עשרים
---
שלושים
(כל העומד מאחורי ומצדדי...)

עוד שלושה כתמים שחורים עברו
הם שוב פספסו אותי
רגע, מה זה הרעש הזה?
וזה?
---
כל כך שקט פה
ששומעים אותו
בא
מתגנב
אמא!!!
הוא עוד ייגע בי בידיים קרות
אם אני לא אתכסה מספיק טוב בשמיכה
יש לו אצבע אחת ארוכה
כדי לחדור לכל הסדקים שהשארתי
גם המפלצת של הניאגרה מחכה
שאני שוב אבוא לשירותים
אכבה את האור
אשפשף את הידית
ואתן לה להשתחרר
אמא'לה, מה את רוצה?
תלכי כבר לישון.
אני בוחשת את הדמעות שלי
בדרכן מן השירותים אל הים התיכון
שלושה כתמים חודרים לתוך החדר
מחכים מתחת למיטה
שלושה גנבים מחכים במטבח כבר שעה
הם נורא רעבים וצריכים לאכול סנדביץ
אם אתם כבר שם, אכפת לכם להכין לי כוס מיץ, בבקשה?
"אנחנו נורא מצטערים, אבל ידינו מלאות עבודה"
טוב, זה ברור -
הם רק בתחילת המשמרת -
מתיש לגנוב שינה.


כל מחלקות העב"מים
יודעות להגיד לכם
שלפנות בוקר נוטים לאבד את השפיות
(וגם את השליטה על שלפוחית השתן)
המוני נשמות טובות של סופרי כבשים אבודות
ממוללות את ממחטותיהן באחו
וממלמלות שזה לא ייתכן
ושאפשר להשתגע
(ואן גוך איבד מזה אוזן
כי כמה זמן אפשר לשמוע פעיות כבשים
ולעבוד עם חשבוניה?)
ואני, שיודעת שאמורים לישון בין שתיים לארבע לפחות
יודעת
שלמרות שמליון נוסחאות ובעיות קיומיות
מוצאות את מקומן בין שמורות עיני
נוטה לאבד קצת את השפיות
ומתחילה לבכות.

אולי כדאי להתחיל לספור במספרים לא רציונליים?


חמש בבוקר טוב לכל הצופים שלנו בבית
כאן החלבן
מחלק העיתונים
והצייד (כרגע הוא בדיוק מצחצח שיניים)
מה שלומכם?
טוב, תודה
עוד מעט והולכים לישון
נשארו רק עוד כמה כבשים בצד השני
אנחנו כבר עוד מעט שם.
עוד מעט כבר שם..
עוד מעט...

בוקר טוב.