|
כצוענייה המגלה עתיד בכף היד
כך גם אני נרעדתי
בראותי בעינך להט
וכל תנועה אז מתנועות גופך
כמו קראה לי
וכבר ידעתי מה יקרה
ורק שבריר המחשבה
היתל לרגע בגופך
אך אין דבר-
בקרב הזה אני ניצחתי
השתקתי את קול ההגיון...
שלך
ואז כמו האש המפתה
להתבונן לקרוב אלייה
כך גם אני כמו האש המכלה
הותרתי רק צלקת. |
|
|
כל הזמן יש
פיגועים,
הרוגים.
דם ברחובות.
צעקות, זעקות,
סבל וייסורים.
משפחות שכולות,
ילדים יתומים,
אנשים רעבים
ללחם, חולים
במגפות.
ומה אנחנו
עושים?
יושבים ורואים
טלוויזיה! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.