|
אתמול בניתי לי
צוללת צהובה
קטנה כבועת סבון.
ריחפתי בשמיים הצהוריים
אל חלון ביתך המואר
צפיתי בך
בשקט
המתקתי עצמי
בנוכחותך
רקמתי לי עוד
זכרונות
במפת אהבתינו
האבודה
ושבתי
בשבילה הפתלתלים
אליי.
|
|
|
בוקר טוב רחל.
זוכרת שאמרת לי
שאת אף פעם לא
זוכה בכלום?
מתוך ספרו של
ד"ר אפרוח ורוד,
"כיצד לבשר
לפציינטים
בעדינות רבה ככל
האפשר שיש להם
סרטן" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.