שירה קרנר / עשב שוטה |
כעשב שוטה.
גייסתי את כל מעדרי
הנפש, ההיגיון,
המעשה
והמחשבה ואתה
שתול בי
לעד.
צבעתי את קירות חיי
ומשקופי ליבי
ואתה רק
משתרג בי
יותר ויותר.
אתה
נטוע
בי
כעשב
שוטה.
(אבל איזה עשב
ואיזה
שוטה.)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|