New Stage - Go To Main Page

שחר וינשטיין
/
רגעים שקטים

בשקט הזה,
אני מדמיינת עננים,
סגולים ערפיליים
שעוטפים אותי,
כמו שערות- סבתא מתוקות,
כמו חיבוק עדין- חזק מחבר זקן,
כמו חיכוך איטי של ראש פרוותי מוכר בברך.

בעצב הזה,
אני עוצמת עיניים,
שותקת קצת לעצמי.
והרבה לך.

והלוואי שאחיה
בתוך צדפה,
כמו בשיר של שלמה גרוניך.
שם אוכל לשתוק כל חיי
ואף אחד לא ישתעשע
ברגשות אבודים
או במילים נדושות
שלי.

והשירים שלי יהיו בועות-
האומנות מתבטאת בגודלן,
אין הרבה אפשרויות לטעות
כך.

והלוואי שלא תשאל
כל כך הרבה שאלות
עלי,
ושלא תרצה לאהוב אותי
יותר.


13/8/01



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 13/8/01 23:59
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שחר וינשטיין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה