|
רוב הזמן אני מקרצפת את המילים
משירה מהן שרידי מרירות שיכולה לשרוף
מתיכה שביבי אכזבות לכדי נעלמים חבויים
למשוואות הזויות שרק אני מבינה
מאכסנת אותם בשקיות פחד משומרות
אני מזמינה לי פיות מתוקות
שמקשטות את חדרי הפנימיים
וכל הפרפרים האלה הנפלאים
שמרחפים בנשמתי
אוספים את דמעותיי
ברחמים רבים
כשאני מחוברת ללהט
זה נראה כמו להבות שמחות
ואם כבר להט אני נוגעת בנתזי תקווה נואלת
וטסה לי כאילו אין מחר
מכוונת עצמי
לנקודת המרכז
ונשרפת
לאט... |
|
|
בצבא הייתי מנהל
חיים של שלושים
אנשים באופן
יומיומי,
באזרחות אני לא
מצליח לנהל חיים
של אדם אחד. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.