אהבתך מפעילה אותי כמו שעון זהב
האלה פני האהבה? הגעשתי את לבי,
אינני מסוגלת ליתר הבנה -
מה זה שם אותו קלסתר פנים?
קולך מהדהד, מרומם את בואך,
אתה כפסל בעירומך -
חדש במוזיאון חיי
שמטיל צל על בטחוני.
כמו ארס נחשי נושק
שאת כוחי משתק
הורג....
הורג.
מחולות הלילה אתך;
ניתורים וספירלות כל-כך מושלמים
לנצח אשא בזה הפאר
שנתת לי כשי.
כל לילה נשמת אפך
אשמע בשנתך,
מתעוררת לסירוגין
להביט על פניך,
בכי קל...
כמעט מועדת מהמיטה
בכתונת הלילה שלי,
מתנפצת נפשי
מהבוקר המתקרב,
מאותה אהבה
שלי אתה מעניק
בכל דקה.
קשה עלי הפרידה
אבל אני כולי חיוכים -
קיבלתי מתנה -
מתנת האהבה
שכלל לא נתבקשה,
שבאקראי זכיתי בה
והפכה לחוויה.
16/01/03 © |
