העיקרון שמאחורי הג'נטלמניות (או בתרגום חופשי "הגבר העדין")
עומד על העיקרון הפשוט של סלקציה קפדנית...
מבולבלים/ות?
אל תהיו...
נחזור אחורה בזמן.
התקופה היא תקופת האבירים, תקופה שבה ההיגיינה הייתה אחת
מארבעת פרשי האפוקליפסה ( - אחד מגורמי המוות). האבירים שהיו
מטיילים ברחבי אירופה כחלק ממסעות כאלה ואחרים, היו עוצרים
בכפרים בדרך לצורכי אכילה, שינה וכו'. כאשר אחד מהרווקים היה
רואה אישה שהייתה לטעמו, הוא היה יורד מסוסו לידה, אומר לה
שהיא לטעמו ומקרב את ידה אל פיו - כאן מתחילה הטעות - הקירוב
לפה לא היה לצורך נשיקה... הקירוב לפה היה חלק מהצורך להריח את
ידה... בימים של עידן טרום -הסבון, היה אפשר לדעת הרבה על
מישהי מלהריח את כף ידה. אם היה לה ריח של אוכל - היא ידעה
לבשל, אם היה לה ריח של תבואה - היא עובדת עבודה חקלאית
(שנחשבה גברית בזמנו), אם היה לה ריח חריף של... נו טוב, בשלב
הזה כבר חלקכם/ן הבנתם/ן לאן זה הולך...
עתה זה הזמן לשפוך קצת אור על ה"Ladies first"...
הכרכרות - על מנת לעלות לכרכרה יש לטפס לפחות שתי מדרגות, מה
שמביא את ישבנה של האישה העולה לכרכרה פחות או יותר לגובה
עיניו של הגבר לצורך בדיקת פורפורציות.
במעבר דלתות - יש גברים שנהנו מלהביט על עורפם של נשים (בסופו
של דבר הסטייה הזאת עברה תהליך של הקצנה והתוצאה הספרותית
הייתה - ערפדים). כמובן שהיו גם סטיות לשיער פזור וכו' אבל כמו
שנאמר בהתחלה - הפנטזיות משתנות עם הזמנים.
מתן פרחים - גם אז וגם היום מסמלים יופי וריח טוב - זה הרבה
יותר מטאפורי וסימבולי כשחושבים על זה... ("ראיתי שאת נראית
טוב ואהבתי את הריח שלך").
לאחר שהגבר היה מחליט סופית כי זו האישה בשבילו (וברוב המקרים
זה היה קורה - כי הוא בחר אותה עוד ממבט ראשון) הוא היה מצהיר
בפניה את אהבתו, ומאחר האבירים היו לרוב נציגים של הממלכה (או
בעלי קרקע ונכסים) היא לא יכלה לסרב...
במהלך השנים, הנשים, שלא פירשו נכון את מהלך הדברים התחילו
כדור שלג שרק הלך וגדל ככל שהזמן חלף. לאחר זמן מסויים, הנשים
הדביקו את הכינוי "גבר עדין" לאותה כת של גברים כי מנקודת
מבטן, זה באמת מה שהם היו.
(גם הגברים לא בדיוק תרמו, כי חלקם למדו מצפייה בגברים אחרים
ולא הבינו את מלוא רזי מעשיהם).
מה לעשות, טעיתן...
בכתיבת מאמר זה, אני רוצה להודות לפמיניזם שתקע כדור בראשה של
הג'נטלמניות.
