|
מן הלכלוך ניבטות אליי שערות חומות בלונדיניות
ומבט תלוש ותמים שנשאר כך
מתחת לכל הגיל עשרים ושלוש
מסתתרת אחת תשע עשרה
כתם אדום
הייתי עוקרת את עיניך
לו חשבתי שזה יעזור לך לראות אותי
אתה מתווה מרחקים בינינו בסכין ארוכה
דם ממשיך מלכלך רצפות
ממלא בריח מתכתי ומתקתק את כל הבית
בו אתה שוטף כלים ואני שותקת
אולי זה קטשופ.
יבש מכדי לדעת.
כתם לא ברור
מרשה לעצמי לזייף בשורות
כמו אורגזמות
הן מתנפצות בראשי
לוקחות ממני חמישים דולר שכר טרחה
ועולות למונית לפאב הבא
כתם מים
לשתות איתך זה כמו לאחוז קומקום רותח
ולתהות מאיפה הכוויה
להיצמד לכאב
עד שתבוא ההבנה
ובכוויות דרגה ב' נעוף יחד
לרצפה מתלכלכת.
|
|
|
"המממ.." היא
חשבה, בהחזיקה
מלפפון.
כבוד לסלט
ולמשמש גם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.