|
נניח שהיו קוראים לי אלישיה
ובעיירה בטנסי אבא היה השריף
היה לי חבר עם שברולט משומשת
ומדי נבחרת פוטבול מקומית
שהייתי מעודדת בחזייה וחצאית תואמת
עורי היה שחום, עיניי בהירות
ושירים היו נכתבים ביומן ורוד
מילותיהם היו חורזות לחישות
חולמניות בקצב הקאנטרי
"בלעדיך לא יכולה לחיות
ברגעים כאלה, של מריבות קשות
או בייבי בייבי"
ובלילות שבת הייתי מתלהטת אליו באמת
במושב האחורי של השברולט
במטאפורה הבלתי משתנה
למילה מאוהבת.
אלוהים, הכי לא ג'יזס מיוסר וסקסי,
מצא רעיון סדיסטי יותר. |
|
|
נגיד שעישנתי,
אוקיי? ונגיד
שהסנפתי, אוקיי?
ונגיד שהזרקתי,
אוקיי?
אז מה, זה אומר
שצריך לפרק לי
את הבושם?
לכל הרוחות, קצת
תרבות, אנשים.
- נרקומן בקריז |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.