גיא היה ילד ממוצע בכיתה יו"ד 5 בבית הספר במרכז הארץ.
לא היה תלמיד גרוע, אך גם לא מהמחוננים.
גיא היה מקובל בחברה, הרבה חברים היו לו, אבל הייתה לו בעיה
קטנהה - הוא היה ביישן עם בנות.
כשהתחילה כיתה י', באה לכיתה ילדה חדשה, ילדה יפה, חמודה
וכמובן נחמדה, הילדה, מאיה, התיישבה בכיתה ליד גיא.
גיא הרגיש איך הוא מתאהב בילדה היפה הזאת וניסה להתחבר איתה.
גיא נתן למאיה להעתיק ממנו שיעורים וניסה להיות אליה הכי נחמד
שיכל. אבל למאיה היה חבר - גיא נהיה עצוב, אך הבין כי זה דרכו
של עולם, וכשמאיה וחברה ייפרדו, אולי היא תיענה לחיזוריו של
גיא.
השנה התחילה ולגיא היה חבר בכיתה בשם רוני. רוני היה אליל
הבנות וכמובן שהייתה לו חברה שהייתה בכיתה המקבילה. רוני תמיד
דיבר בצחוק איך הוא מקנא בגיא שיושב ליד מאיה היפה.
מאיה הייתה ילדה יפה, אך חכמה ועדינה, מה שגרם לגיא להימשך
אליה עוד יותר. גיא תמיד חלם את היום בו מאיה וחברה ייפרדו.
באחד הימים, סיפר רוני שלא ידע על רגשותיו של גיא כלפי מאיה,
על כוונותיו להתחיל עם מאיה. גיא ההמום ניסה להסביר לו שגם לו
יש חברה וגם למאיה יש חבר. רוני לא הקשיב - בכוח ניסה להתחיל
עם מאיה ומאיה מצידה לא הראתה התנגדות קשה.
רוני ומאיה נהיו ביחד, גיא המסכן נותר עם כל הסימפטיה, אבל בלי
מאיה.
גיא שקע בדיכאון. בליבו אמר שעדיף היה שמאיה הייתה נשארת עם
החבר הקודם שבכלל לא ידע מכל מה שקורה.
גיא שקע בדיכאון גדול מאוד, קשה היה לו לתפקד, הוא הרגיש נבגד
איך החבר שלו הצליח לקחת לו את הבת שאהב.
גיא ומאיה נשארו ידידים, אבל הסיפור עצמו עדיין מהדהד בליבו של
גיא.