|
הוא יושב ומדבר איתה ביולוגיה.
על שינויים מולקולרים.
והיא שותקת. מביטה בו ורואה
מולקולה גדולה של כמיהה
בנויה מאטומים קטנים של רגשות.
שינויים היא חושבת
כל כך פשוטים ב
מדעים. |
|
|
"הייתי כל כך
בדיכאון/ מתהלך
במעגלים אצלי
בסלון/ משתומם,
מתרוקן, חושב
עוד ועוד/
הבעיות עם המים,
העתיד הלא ורוד/
האדמה שלנו -
כולה יבשה/ אז
מייד הלכתי לבמה
חדשה! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.