השביל שלך נסתר מעיניי.
לא יודע היכן
כוונה
מטרה
לא שומעת כלום
לא מראה סימן
לא רומזת
כמו קולך נדם.
מתפתלת שם בין המחשבות
לא רואה
אולי טבעך להתעלם
מדבר חדש, התנסות, או פחד
מאכזבה או נפילה.
היפתחי אלי,
התקרבי.
את רחוקה, ובכל זאת את לידי.
בואי קרוב (שלא אאבד את הקול),
תני לי לפסל את חיוכך במכחול.
אל תסמני את הסוף,
אל תסתגרי, תני משוב,
כי תפילה בלבך שזהה בלבי
מתנגנת עתה בקצב איטי.
תתני את ידך ונרקוד ברחבה,
ונשאיר מאחור דאגה, מחשבה,
ונצעד אתה קדימה.
העתיד שלנו שם - אה?
לא אתן לך למעוד,
תנסי לקראתי עוד צעד לצעוד,
ואז שקט...
את שוב מתרחקת...
שלבי סיום... גסיסה איטית ומוות. |
