גורלות - קרחונים
הם בים של דמעות,
מתנגשים ושטים הם
כבר הלאה.
ורואים לקרחון
רק קצהו עליון,
כן, נראה לו רק את הלמעלה.

אנשים - גורלות,
כן, טיפשים וטיפשות
סובבים בריקוד כה צולע.
רק נפגשת, וכבר
לא תדע מה מחר,
לפעמים, כל זה כה מייגע.

גורלות - חשבונות,
מה הולך עוד לקרות?
מה יקרה לה מחר,
עם אור בוקר?
אז, האם תישאר?
או האם איוותר
לבדי.
כי חברה - היא ביוקר.

אנשים - אהבות,
הן גדולות, חשובות
ורומסות מרגישיהן ביעף.
היא אוהבת אותי?
ומה היא בשבילי?
ואם כן, איך אוכל זאת לדעת?

אהבות - אהבות,
מה אם אכזריות
ורעות,
כה רעות,
מדי פעם.
אך אותה רק אוהב,
לבלי די, לבלי שווא,
נקווה שאצליח הפעם.