| גורלות - קרחוניםהם בים של דמעות,
 מתנגשים ושטים הם
 כבר הלאה.
 ורואים לקרחון
 רק קצהו עליון,
 כן, נראה לו רק את הלמעלה.
 
 אנשים - גורלות,
 כן, טיפשים וטיפשות
 סובבים בריקוד כה צולע.
 רק נפגשת, וכבר
 לא תדע מה מחר,
 לפעמים, כל זה כה מייגע.
 
 גורלות - חשבונות,
 מה הולך עוד לקרות?
 מה יקרה לה מחר,
 עם אור בוקר?
 אז, האם תישאר?
 או האם איוותר
 לבדי.
 כי חברה - היא ביוקר.
 
 אנשים - אהבות,
 הן גדולות, חשובות
 ורומסות מרגישיהן ביעף.
 היא אוהבת אותי?
 ומה היא בשבילי?
 ואם כן, איך אוכל זאת לדעת?
 
 אהבות - אהבות,
 מה אם אכזריות
 ורעות,
 כה רעות,
 מדי פעם.
 אך אותה רק אוהב,
 לבלי די, לבלי שווא,
 נקווה שאצליח הפעם.
 | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.