כשהכל נגמר, הוא נשכב לאט ליד גופה, היא נראתה כמו מלאך. הוא
לא ידע למה דווקא עליו היא הגיעה, הוא אהב אותה ובגלל זה הצטער
שהכיר אותה.
לאט הוא העביר את גב ידו על פניה השלוות, עינייה העצומות
ברוגע, וחיוך מסופק היה על פניה.
הוא הצטער שהוא הפך אותה לאחת מכל אלה שלהן הוא עשה את אותו
הדבר.
בליבו הוא ניסה לשכנע את עצמו שהוא באמת באמת אוהב אותה, שזה
רק לטובתה, הרי ככה יהיה לה הרבה יותר טוב...
מתחת לאחת העיניים הייתה רק דמעה אחת שעצרה טיפה לפני נפילתה
על הלחי, בתוך חיוכה הייתה נעוצה נוצה אחת.
החזה שלה הפסיק לנוע וליבה עצר, לאט לאט היא הפכה קרה, והוא רק
חייך נשען על הכרית וחוזר ואומר, זה היה לטובתה!