החתולה מגרגרת
ואת פה רועדת,
יושבת בענן של מטפורות
ולעצמך מדמיינת

השרירים נתפסים
העצמות לא מפסיקות לרעוד
המחשבות מתנוונות
והשכל הישר מפסיק לפעול

נכנסת לעולם של פנטזיה,
נכנסת לעולם של שגעון,
חוסר מעצורים
והרבה רוק תקוע בגרון

האנושות מקבלת גוון מעורפל
העצים מתקמטים
ולאט הופכים לעפר

המילים מתבלבלות
ההברות מתערבבות
הכל מתגמד, מתהפך וחוזר לאחור

וכך שוב הכל מתחיל מההתחלה
החתולה, השגעון, העצים והרוק שעדיין תקוע שם
עמוק בתוך אותה ההרגשה