"ניצחת" אמרת ובכית עת נזכרתי
בדברים שאמר לי השחף - אדם אינו
יכול להיות רע אם הודף את היצר נאבק בדחף
"אתה איש טוב!" דמעות הן פיך אלכוהול הוא עינייך
"לא את טועה, אינך יודעת בכלל מהן מטרותיי"
"אבל אתה עוזר לאחרים..."
"מתוך תקווה כוזבת לשנות את חיי!
לעזור לעצמי." וחשבתי, לו הכרנו בחורף שעבר
כשייחלתי למוות, היו דמעותינו מתלכדות והופכות לנהר
"הבטחת שלא תשתה יותר" גם את ידעת שכל בריחה
מחלישה את המציאות ולוקחת חלק ממך.
"עלייך להבין שאינך יכולה להשפיע על מהלכם של דברים"
"אבל אני דואגת לך" אז הרגשתי אותו בפנים.
את אותו אושר רגעי על כך שאת דואגת לי
ופוחדת שאפול והפעם לא אצליח לקום
אז קרבתי אלייך
והרגשתי מעין אשליה
הרגשתי כאילו כך תמיד היה
התחבקנו, ואמרתי לך את אותן המילים שאסור לומר לאישה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.