אליס אדווה יאנג / ליל |
ולחישות שפתיים רכות
נגועות ריקנות
שנשארו אי שם
מאחור
בלילות קיץ עייפים.
מבטים עמוקים
הטובעים
אל תוך עיניים שקטות
ריקות
שכרכו עצמם
בסרט משי אדום
בתוכה.
כמו סיפור ילדים
עתיק.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|