ד"ר גורדין ישב ובהה באיש הנמוך, כמעט חסר השערות ומלא
האנרגיה, שהסביר להם על המכונה החדשה שתהפוך את החיים שלהם
ליותר קלים. "כל חולה מחובר למוניטור, וכל אחד מהאורות שאתם
רואים כאן מסמל מיטה. כשהמוניטור של חולה מסוים מראה על מצב לא
תקין של הלב, אחד האורות מהבהבים ונשמע ברקע רעש. כן, בדיוק
רעש כזה. מי הואיל בטובו להפעיל את הרעש?"
ד"ר גורדין התנער. הוא הבין את משמעות הרעש לפני המנחה. אחרי
הכל, המכונה כבר חוברה למערכת. הוא קם והחל ללכת מהר לכיוון
הדלת.
חיי אדם היו חשובים לד"ר גורדין יותר מכל דבר אחר. הוא היה אחד
כזה, שידע כבר מגיל אפס שהוא עומד להיות רופא, למרות שדאגה
לחיי אדם לא בדיוק הייתה הסיבה שלו לכך. אמו של ד"ר גורדין
הייתה התגלמות הסטרואוטיפ הפולני, ככה שעוד לפני שנולד יועד לו
עתיד של רופא או עורך דין. אבל מאחר שהד"ר הקטן לא היה כל כך
בטוח בעצמו וטיפה גמגם, היה ברור שהוא יהיה רופא, כי אין כזה
דבר עורך דין מגמגם. ד"ר גורדין תכנן תמיד שאחרי שאמו תמות,
הוא יטוס לניו זילנד, יהפוך להיות רועה צאן ויחיה חיי שלווה,
לפחות לשנה אחת. אבל אמא שלו חיה עד גיל מאוד מכובד, לכן הוא
נשאר רופא.
אבל עדיין, חיי אדם היו חשובים לו יותר מכל דבר אחר, אז הוא
התחיל לרוץ לכיוון חדרו של האיש שהנורה שלו היבהבה.
בזמן שד"ר גורדין רץ במסדרונות, הוא שמע מוזיקה שקטה. ככל
שהתקרב אל החדר אליו היו מועדות פניו התחזקה המוזיקה, כשלפתע
נשמע קול מחריש אוזניים. המוזיקה פסקה, ואת מקומה החליף רעש
נוראי שהדהד ברחבי המסדרון. לד"ר גורדין הייתה הרגשה רעה,
שהרעש הזה קשור איכשהו למצבו של אותו החולה אליו בא.
ד"ר גורדין הגיע אל החדר והרעש רק התחזק. באותו רגע הד"ר כבר
ידע לבטח שהרעש בא מהחדר הזה. כשהתקרב אליו, נזכר מי נמצא בו.
היו בו שלושה אנשים מבוגרים, מעל גיל שבעים.
הוא נכנס אל החדר. בפתח הייתה המיטה, אך החולה לא היה שם. שמו
של החולה חזר אליו. הוא התעקש שיקראו לו שלוימל'ה. אבל לא הוא
היה האיש שהנורה שלו הבהבה. מאחורי המיטה היה וילון מתוח, כך
שד"ר גורדין לא יכול היה לראות מה יש מאחוריו, ואם החולים
האחרים נמצאים במיטותיהם, אבל הוא שמע עכשיו בבירור שהרעש
הנוראי בא מעברו השני של הוילון. הוא התקרב והסיט את הוילון
והמראה הדהים אותו.
המוניטור שהודיע למערכת שיש בעיה כלל לא היה מחובר לחשמל.
במקומו הייתה מחוברת מערכת סטריאו, ממנה בקע הרעש. במרכז החדר
עמדו שלושת הקשישים וקפצו עם הידיים באוויר. הזקן שקפץ בהכי
הרבה מרץ היה זה שהמכונה הראתה שיש לו בעיה מיידית בלב.
שלוימל'ה היה הראשון שהבחין בדוקטור ההמום. הוא נגע בכתפו של
הקשיש השני, הצביע על הרופא ואמר "דוביק!" דוביק פנה אל הרופא
ואמר, "ד"ר, למה אתה נראה כל כך מופתע? תצטרף אלינו! הנכד של
שלוימל'ה הביא לנו את Ride the lightning , הדיסק של
מטאליקה".

לנמרוד