|
ואת לא נמוגה ממני
לא מתפוגגת עם הזמן
וככל שהוא עובר את מתחזקת
בדיוק כאן
הלוואי ויכולתי רק להסתובב
ולראות אותך בוכה
לדעת שגם את כואבת
וגם את שמחה
אז אני מדבר איתך בלילה
כי אין מי שישמע
ואין מי שיפריע לי לומר הכל
בכל נימה
ולא איכפת לי אז לבכות
ולהיות שבור ודל
כי את שחיה בתוכי
לוחשת, ומוקל
קינה לך כשתלכי
כשעוד תלכי ממני
לא, אני לא מצטער
על כל מה שנתתי לך
ולא הייתי מוותר גם על הכאב
הזה הרך
ולא באמת חושב שאת שומעת איך אני
לוחש לך:
"הנה אני כאן"
קינה לך כשתלכי ממני |
|
|
והנה עוד פריט
טריוויה מעניין:
בשיר הפתיחה של
רחוב סומסום
הישראלי מסבירים
איך להגיע לרחוב
סומסום (מן
העמק, אל המים,
הרחוב עולה).
בשיר הפתיחה
האמריקאי של
רחוב סומסום
שואלים איך
להגיע לרחוב
סומסום! (Can
you tell me how
to get to
Sesami
street?). יש
לנו את רחוב
סומסום 23 עונות
פחות מהאמריקאים
וכבר הבנו איך
מגיעים. מי אמר
שישראלים לא
חכמים יותר?
מכורה כפייתית
לרחוב סומסום
היגרה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.