|
שוב חלמתי עלייך בלילה. זה קורה לי הרבה בזמן האחרון. הרבה
מדי. שוב נראית כל כך ממשי ואמיתי שיכולתי ממש להרגיש את
הנשימות החמות שלך ליד אוזניי. את השפתיים הנעימות שלך. לראות
שוב את העיניים האלה ולהרגיש את הידיים. הידיים החמות.
המלטפות. שוב נעלמת לי ברגע בו רציתי לחבקך יותר מכל. שוב ברחת
לי. ושוב השארת אותי שבורה ומרוסקת לחלקים. אבודה בלעדייך.
לבד. נטושה. בלי אף אחד שיבוא ויעזור לי לקום ולחבר את החלקים
המפוררים. הכואבים.
והכל היה כל כך אמיתי. |
|
|
אם חיות לא
נועדו להיאכל,
למה הן עשויות
מבשר?
השני |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.