לשמור הכל בפנים,
לתת לעצמך לטבוע,
בכאב שלך,
בדיכאון.
צמרמורת מגיעה,
וקר לך.
ואת יודעת למה
אבל לא באותו רגע,
באותו רגע את מבולבלת,
מסתכלת לצדדים מרגישה כמו משוגעת.
מנסה להשתיק את המחשבות, לעצור אותם.
מכאיבה מבחוץ שיוציא הכל החוצה,
זה לא עובד.
המחשבות רצות,
אקדח ביד,
והמוח והדם מרוחים על הקיר.
אין לך חברים.
אף אחד לא אוהב אותך.
אפילו לא את. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.