הוא ניצב בפתח הדלת, מאובק מהדרך. מבט עייף בעניו, ותיק זרוק
מעבר לכתפו.
הוא חייך, שעון על המשקוף.
"את מתכוונת להזמין אותי להכנס?" שאל, עדיין מחייך.
"אולי", אמרתי. ניצוץ שובב עולה בעיניי.
צעדתי לאחור, פותחת את הדלת ומכניסה אותו לדירה. הוא הלך אחריי
לחדר, והניח את התיק על הכורסא שעמדה מימין. הסתובבתי אליו,
אותו ניצוץ מרדני שובב מרקד בעיניי.
"ועכשיו לשלום כמו שצריך", אמר.
לא הספקתי אפילו לתהות למה הוא התכוון, כשזרועותיו עטפו אותי
ופיו נחת על שפתיי.

גרגור מגורה התחמק מגרוני ונבלע בפיו. התנשקנו ארוכות,
לשונותינו מנהלים מלחמה של ממש.
ידיי עלו לעורפו, קוברת את אצבעותיי בשערו הקצוץ.
ידיו הקיפו את גבי ושדיי נמעכו אל חזהו בחיבוק ההדוק בו הייתי
נתונה.
האצבעות התקיפות שלו החלו להוציא את החולצה ממכנסיי, כבר לא
יכולות לחכות להרגיש את העור הרך, הנשי.
לא פיגרתי מאחור... הורדתי את ידיי מטה, לכפתורים הקטנים
הארורים של מדיו. חסרת סבלנות התחלתי לפרום אותם, מנסה לא
לקרוע את החולצה מגופו.

לבסוף הם נפרמו כולם, והעפתי את החולצה מכתפיו...
גופיות לבנות ארורות, חשבתי לעצמי, תנו לי חמש דקות עם האחראי
על המדים בצה"ל ואני אראה לו איזה סבל הוא גרם לאנושות...
במיוחד לצד הנשי של האנושות.
נאבקתי עם חגורת מכנסיו, פותחת אותה ומחליקה את ידיי על גופו.
"מממממ.." נאנקתי באישור לתוך פיו.

חולצת הכפתורים העדינה שלי נכנעה בקלות לידיו המיומנות, נזרקת
על הרצפה לרגלינו. אצבעות מהירות כבר מגששות אחר רוכסן
מכנסיי.
אני טורפת את פיו, לוגמת את טעמו משפתיו. לשוני מלקקת את שפתו
התחתונה, שיניי נוגסות קלות בה...
אני אוהבת את הקולות שעולים מגרונו, הם מעבירים צמרמורת נעימה
במורד עמוד השדרה... ואולי זה האצבעות המטריפות שפותחות את קרס
החזייה הכולאת אותי?
אני נאנקת שוב כששדיי נוגעים בחזה גברי ערום, מצמידה אותו
אליי, מתחככת בו... בקושי יכולה להתאפק מלהפיל אותו על
המיטה...

ידו האחת מחזיקה בעורפי, מנחה את פי לנשיקה לוהטת. זה כל כך
מגרה.
את ידו השניה אני מרגישה זוחלת לאורך הצד, חופנת את השד,
אצבעותיו משחקות בפטמה הזקורה.
בקושי נושמת... החזה נע מעלה ומטה במהירות... נשימות שטוחות.
עוד לא, אומרת לעצמי...

כורעת לרגליו ופורמת את שרוכי הנעליים השחורות המאובקות,
ובדרכי מעלה משחררת את הרוכסן. המכנס יורד... ועמו גם הבוקסר
שהיה מתחת... ידייו משחררות אותי סוף סוף מעול המכנס שכולא
אותי.
עירומה וצמודה אליו, עולה שוב לנשיקה.
גוררת אותו למקלחת... פותחת מים חמים.
אני שוב מחייכת, חיוך שובב שהוא זוכר משיחות הטלפון הארוכות,
כשהוא רחוק בשטחים ואני עם אצבע בתוכי, מייחלת לנוכחות שלו
לצידי.
עכשיו הוא כאן...
והוא כולו שלי.

נעמדים תחת זרם המים.
אני יורדת בנשיקות עדינות לצווארו, ידיי מלטפות את גבו, שורטת
מעט בציפורניי. נושקת-נושכת את כתפו, מרגישה בו קשה על מול
רכות בטני. הוא מוכן... אני רוצה...
עוד לא. עוד קצת.
הוא לוקח מעט סבון נוזלי... מתחיל לסבן את כל גופי...
מעביר ידיים מעריצות מכתפיי מטה על החזה, לבטן, לרגליים. מעסה
באיטיות משגעת את הסבון על העור. אחר כך הוא עולה ומתחיל לעסות
את השמפו לתוך שערי...
"מממממ", אני מגרגרת שוב... מופתעת לראות את הפן העדין שלו.
הוא שוטף את הסבון ממני באותה תשומת לב, באותה איטיות מגרה.

"עכשיו תורי", אני מחייכת.
"עכשיו תורך", הוא מוסר לי את הבקבוק של הסבון.
אני מוזגת לכף ידי מהנוזל, ומתחילה להעביר אותו על כתפיו. מעסה
את השרירים התפוסים של החייל שלי... עוברת לחזה ויורדת גם
לבטן. לא מפספסת אף סנטימטר.
אבל לא מתקרבת לאיבר הקשה... יודעת שהוא מוכן, ויודעת שלא
אעצור בעצמי אם אתחיל...
מסבנת את הרגליים השריריות, ופוקדת עליו להסתובב.

לוקחת עוד סבון, ריח נהדר של עלי תה עולה ממנו.
מסבנת הייטב את גבו, מרגישה את השרירים התפוסים נרגעים מעט תחת
עיסוי עיקש שלי... לא נורא, יהיה זמן גם לזה, אני חושבת. יורדת
לישבן, מחייכת לעצמי.
הישבן תמיד היה החלק הסקסי ביותר בגופו של הגבר מייד אחרי
עינייו.
שוטפת את הסבון מגבו, ומסובבת אותו עם הפנים אליי.
הוא מחייך.. מעניין מה הוא זומם לעצמו..
יורדת על ברכיי מולו.. הקצף מסתלק במהירות מרגליו, ופניי נשארו
במקום טוב להתחיל את מה שרציתי לעשות עוד מהרגע שהוא נכנס.

עוטפת את הכיפה בשפתיי, לשוני מרפרפת בעדינות עליה. שומעת את
שאיפת האוויר המרוצה שלו. מהדקת את שפתיי סביבו... אני חושדת
שאני מתמכרת...
מתחילה להכניס אותו לתוך פי, אבל רק מעט... ויוצאת חזרה...
לשוני מלחכת את העור הרגיש.
בכל פעם קצת יותר עמוק... עוד מילימטר... ועוד מילימטר...
מתחילה להגביר את הקצב...
ואז לפתע מפסיקה. הוא מביט עליי מופתע.
אני מחייכת אליו מלמטה, מחליקה את הלשון לכל האורך... עד
לבסיס.
מלקקת את שק האשכים... יונקת אותו בעדינות רבה לתוך פי.
בודקת לראות את התגובה שלו.

עולה שוב לאיבר הקשה שמשתוקק להכנס לתוכי, ומתחילה להניע את
ראשי עליו...
לשוני ממשיכה ללטף מבפנים, שפתיי הדוקות מסביב.
אצבעותיו מסתבכות בסבך שערי, ידו מחזיקה את ראשי ומנחה אותי
לקצב הנכון.
מהר יותר... ויותר... ידי ממשיכה לעסות את האשכים...

אני מרגישה את השיא נבנה, מתקרב...
עוצמת את עיניי ומתענגת על הטעם שלו, נורה לתוך גרוני.
הוא גונח כשלשוני מלקקת בעדינות את הטיפות המעטות שברחו מבין
שפתיי.

הוא יוצא מהמקלחת ומתחיל להתנגב... אני משאירה את הוילון פתוח,
לא מתייחסת לרצפה שנרטבת. מעסה מרכך לשיער שלי, מודעת למבטים
שהוא נועץ בכל חלקי גופי.
שוטפת את המרכך מהשיער, והוא מחכה לי עם מגבת מוכנה. עוטף אותי
ברכות שלה.
הוא מנגב אותי ביסודיות.
מתחיל מהגב לאורך כל עמוד השדרה, ויורד לישבן, חופן אותו בידיו
הגדולות. עובר על הרגליים, ומתרומם מולי.
בעדינות הוא עובר על חגורת הכתפיים, על החזה הזקוף, על
הבטן...
מקדיש תשומת לב מרובה לכל פיסת עור רטובה.
אני לוקחת מגבת נוספת ועוטפת את שערי בה.
כשידיי עולות מעלה הוא מנצל הזדמנות ומתכופף לקחת פיטמה
בפיו... אני כמעט שמועדת, ברכיי הופכות למים.
בידו הוא חופן את השד השני, מגלגל את הפטמה בין אצבעותיו,
מוציא גניחות הנאה מפי.
לפתע הוא כורע ומניף אותי בזרועותיו.
קריאת בהלה משתחררת מפי, והוא צוחק.

הוא נושא אותי עד לחדר השינה, ומניח באמצע המיטה בחגיגיות.
אני נשענת על המרפקים, מביטה בחייל שלי. הגוף השרירי חף
מצלקות, ומכל טיפת שומן. הוא כבר קשה למחצה, אני מבחינה
ומחייכת.
"מה את מחייכת לך שם", הוא שואל, מושך כרית מימיני.
"סתם..." אני מחייכת עוד יותר.
"סתם, הא?" ניצוץ שובב עולה בעיניו, לצד התשוקה שמעמיקה את
צבען.
"אה הא", אני מהנהנת.
הוא מתכופף קרוב יותר, שפתיו מול אזני. "אני לא הייתי קורא
למציצה המדהימה ההיא סתם", לוחש לי, מעביר צמרמורות במורד עמוד
השדרה שלי.
לשונו מלקקת את התנוך ואז הוא נושף מעט אוויר קר עליה, שולח
זרמים חשמליים בעקבות הצמרמורות.
אני צוחקת. צחוק גרוני, עמוק, צרוד במקצת. "לא, כנראה שלא היית
קורא לזה סתם".
"נראה לי שאני צריך ללמד אותך כמה דברים", הוא אומר לי, מביט
בעיניי.
"הו? מה למשל?" אני שואלת, מניחה את ראשי על הכרית שמאחורי,
ידיי עולות ללטף את החזה שלו. חלק בדיוק כמו שאני אוהבת, אני
חושבת לעצמי.
במקום לענות לי הוא תופס את השפה התחתונה שלי בין שיניו, מוצץ
אותה לתוך פיו.
גופי מתקמר אליו, רוצה להרגיש כמה שיותר ממנו. הוא משתף פעולה,
מתחכך בי, מגרה כל עצב בעורי.

אצבעות מרפרפות על חגורת הכתפיים, המגע הזה מוציא כל מחשבה
הגיונית מראשי.
מרגישה אותו קשה בין רגליי... את הרטיבות שלי נוטפת ומרטיבה
אותו... מתחכך בי, מפשק את שפתי תשוקתי, אבל מתרחק בכל פעם,
משאיר אותי רעבה לעוד.
פיו יונק משדיי כתינוק בן יומו, לשונו מצליפה על הפסגות. תופסת
את ראשו בידיי, מצמידה אותו קרוב יותר. הוא פותח פה רחב, מכניס
כמה שיותר מהשד, מרטיב ומשחרר...

גופי נע תחתיו ללא שליטה, ההגיון ממני והלאה. צורך משתלט עליי.
תשוקה. רעב. הוא מלקק בבסיס השד, עובר מאחד לשני, מדביק נשיקות
במרווח ביניהם.
"ארז..." אני ממלמלת בקול צרוד, "תכנס אליי כבר!" פוקדת עליו.

ארז מתרומם מעליי, משאיר את שדיי רטובים, חשופים לרוח הקלה
שנשבה מהחלון. ידיו פשקו את רגליי רחב, פוערות אותי אליו.
"כן המפקדת", הוא אומר וחודר אליי בתנועה יחידה, מתחיל לנוע
פנימה והחוצה, נאחז בירכיי.
"כן...." גרגור עמוק. "חייל... צייתן", אני ממלמלת.

מהר יותר... עמוק יותר... חזק יותר...
איבדתי את יכולת הדיבור... גניחות וצעקות עונג היו הדבר היחיד
שיכלתי להגיד.
ארז הרים אותי לישיבה, פיו נצמד מיידית לשדיי... היניקה של פיו
שלחה זרמים מדהימים עמוק לתוך רחמי... התנוחה החדשה גורמת
לדגדגן שלי להתחכך בו, הרגשתי את השיא הולך ונבנה.
הוא לוחש מילים מגרות על אזני... מעביר לשון על הצוואר... אין
לי מושג מה הוא אומר. כל כולי מרוכזת באורגזמה המדהימה שנבנית
עמוק בתוכי... ואז מתנפצת לאלפי רסיסים של עונג. כשאני חוזרת
למציאות, שיניו ננעצות בכתפי במעין נשיקה-נשיכה, וגלי העונג
אשר זורמים בגופו נמזגים לתוכי.