סופרים לנו מילים,מריצים משפטים וחושבים שהכל היה יכול להיות
אחרת!
נשארו החורים שהוצאת מסמרים ואצלי החגיגה לא נגמרת.
וחשבנו מחשבות העלנו הזיות ואיבדנו כיוונים לפעמים.
והקרצנו רעיון, העלנו עוד חלום ונשברנו שהרגשנו בודדים.
אך לכולם, לכולם אותו הלב, אותו עולם.
פנסים מסנוורים אותי, מהלכת בכביש העוקף  
ויתושים מזמזמים מולי מנגינות של חורף.
ועוד דקה עברה ומכונית סחבה איתה קורבן לאונס.
ועוד כמה ילדים בני 12 שוטים מצחקקים לי בעורף.
אך לכולם אותו הלב, אותו עולם
לכל אחד מטרה בשבילה הוא קיים
ושמרימים ידיים לא מבינים את משמעות... החיים.
ילדה קטנה ושמנמנה מגיל 5 לא הפסיקו להכות אותה,
ילדים בכיתה צוחקים על זה שהיא מוכה, קפצה והתאבדה.
ילד אחד נאנס ע"י אביו, עד לאן הגענו
שדם מדמו רצח נפשו, רצח עולם ומלואו!
תמיד אמרתי לכולם אותו הלב,
אז איך זה שאוהב זה לא אוהב?!
ותמיד אמרתי שלכולם אותו עולם אך פה אני קיים,
ופה אתה עולם ושם זה כבר נגמר!
נראה את המחר, שלי הוא דיי בהיר, שלך הוא כבר השחיר.
אז איך זה שאנחנו שווים? איך זה שאנחנו שווים?

שווים שווים שווים?
אנחנו נולדנו כדיי לחיות, העולם מלא בהזיות,
לכולם משמעות שונה... יבוא היום ותגלה עצם קיומך!