סתיו אחרון, סתם עוד ארון שמלא בזכרון.
נרות נשמה מקיפים את החדר.
רק אני ואתה וחושך וסדר.
לשכוח כמו שזה קרה, לסיים מה שנותר.
ללפף את החבל ולקשור!
לרחף ולא לזכור, את הריח של חולצתך, את האור שנבע מתוכך, את
רכות לבך... את הסתיו האחרון שלי איתך.
לא לספור לעולם עד 23, לא לחכות לקו 3!
לעבור דירה לרמת גן - לעזוב את החדר שנותר זב דם.
והלילה התרוקן מהתוכן והיום... חסר משמעות.
נותרו רק הצהריים בכזו פשטות...
ולדבש אין אותו טעם.
ולגשם אין ברירה, הוא נוזל ונוזל, הולך ואוזל.
סתיו אחרון...
אין יותר פוך, אין עוד נרות בארון, את הכל כבר בזבזתי על הרגע
הראשון!
ועכשיו הם חזרו, יותר מתמיד, בצורה נוראית להחריד!
סתיו אחרון ביליתי איתך, אני במיטה, אתה... בארון קבורה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.